הטור להורדה – כאן
שאלה: מאז שאני זוכר את עצמי פסח זה קודם כל ליל הסדר אצל ההורים. אבא שלי יושב כמו מלך בראש השולחן הענקי, וסביבו חבורה עליזה וצוהלת של ילדים, נכדים, גיסים ובני דודים. זו חוויה משפחתית נהדרת שהולכת איתי לאורך כל השנה.
גם היום כשאני נשוי פלוס שלושה, אנחנו לא מוותרים בכל פסח על הסדר הגדול אצל ההורים (שלי/של אשתי – לסירוגין).
ואז נחתה עלינו הקורונה. ופתאום מתברר שניאלץ לוותר על האירוע הגדול ולעשות את הסדר…לבד.
אני מנסה לחזק את עצמי שהכול משמים והכול לטובה, אבל בלב מרגיש צביטה חזקה. אבא שלי הוא אשף בלערוך סדר למופת. לי אין מושג איך עושים דבר כזה. כשאני חושב על כך שבמקום לשמוח במפגש המשפחתי ענק, נצטמצם לשולחן פצפון של זוג עם שלושה ילדים קטנים, אני מרגיש בגרון טעם של מרור. אני חושש שאנחנו הולכים השנה להחמיץ את ליל הסדר, וגם צר לי על ההורים שלי שיהיו פעם ראשונה לבד רק שניהם…
דביר
תשובה:
שלום דביר.
אין ספק שהקורונה שיבשה לכולנו את סדר החיים. אבל לא היא זו שתחליט כמה שמח ומרומם
יהיה הפסח שלנו.
הקושי שאתה מתאר מובן מאוד, אבל דע לך שכל שנה אני מקבל עשרות שאלות הפוכות: אנשים
שמרגישים שליל הסדר ההמוני גורם להם ועוד יותר מזה לילדים שלהם, ללכת לאיבוד. כי
הרי כל העניין פה הוא “והגדת לבנך” – העברת לפיד המסורת מאב לבן. איך
אפשר לעשות את זה כשסביב השולחן לא יושבים ארבעה בנים אלא…ארבעים? איך אפשר
להתרכז במשמעות של ‘הא לחמא עניא’ ברעש רקע של תינוקות בוכים, גיסות מפטפטות ובני
דודים שמתווכחים מה לבקש לאפיקומן?
אני לא בא להעלים את הגעגוע לסדר הישן והמוכַּר. אני רק אומר שלא נכון להתעלם מהיתרונות
שיש במצב החדש שאירגן לנו ריבונו של עולם ושכדאי למנף אותם כמיטב יכולתנו.
אל תחשוש מעריכת סדר לבד, דביר. זה קל הרבה יותר ממה שנדמה לך. לא בכדי מכנים את
הערב הזה “ליל הסדר”. מדובר בלילה הכי מסודר בשנה והגדה של פסח היא ספר מאוד
ידידותי למשתמש.
הנה כמה עצות וטיפים שימושיים שיעזרו לכם לעשות גם השנה סדר שלא יישכח:
1.
התארגנות נכונה.
חלקו את העבודה
כך שתסיימו את הכנת הבית יום או יומיים לפני החג, ולא דקה לפני הדלקת נרות, כמקובל.
השאירו מרווחים למנוחה והכנות רוחניות. זכרו שהשנה הגננת והמורה היו מושבתות וכל
הכנת הילדים לחג מוטלת עלינו. מה שבטוח, לפחות דבר טוב אחד יצא מהקורונה: השנה יש
יותר זמן להתכונן לפסח בנחת.
2.
אווירה חיובית.
דאגו שההכנות
יהיו נעימות ושמחות ככל האפשר. מנקים את הבית? שימו מוזיקה עליזה ברקע. תלו על
המקרר לוח ‘ספירה לאחור’ ובכל ארוחת ערב סמנו בו שחלף יום ונותרו עוד כך וכך ימים עד
הלילה הגדול. מספרים לילד סיפור לפני השינה? סמי הכבאי -OUT, משה בתיבה-IN. בשבת הקרובה לצד הזמירות הרגילות ערכו חזרה
גנראלית עם הילדים על שירי הסדר.
3.
כולם שותפים.
כשאתם מחלקים
את ניקוי הבית לפסח בין הילדים, אל תשכחו לחלק גם את ההגדה. כל ילד מקבל חלק
מסויים (והיא שעמדה, עשר המכות וכדו’) ומכין עליו משהו:
רעיון/חידה/סיפור/שיר/הצגה/פנטומימה. עזרו לקטנים להכין את חלקם, והעבירו לכולם את
המסר: אתם לא מגיעים לליל הסדר כצופים, אלא כשותפים פעילים!
הכינו ‘כרטיסי מצה’ קטנים והשתמשו בהם לתגמל ילדים שעומדים יפה במשימות שלהם,
ובהמשך הם יוכלו להמיר אותם בפרסים נחמדים. דאגו שהילדים ייקחו חלק בסידור, בישול,
עריכת שולחן, הכנת תפאורה יפה וכתיבת מכתבים לסבא וסבתא שיִיקַרְאוּ על שולחן הסדר
שלהם.
4.
ההגדה.
אל תחכו לליל
הסדר כדי לפגוש אותה שוב. הקדישו בכל יום כמה דקות ל’זמן הגדה’. נתקלתם בסיפור או
רעיון יפה? רשמו אותו בעיפרון בתוך ההגדה שלכם כדי להשתמש בו בליל הסדר. באתר
‘מילה טובה’ תמצאו שפע רעיונות להפעלות, חידות ומשחקים לשלב במהלך הסדר (כמו גם
בשש ארוחות השבת והחג שעוד יבואו במהלך הפסח…).
5. מנוחה.
קריטי! בערב
פסח בשעה אחת בצהריים השתיקו את כל המכשירים והתעקשו שכל המשפחה תלך לישון לפחות לשעה.
“אבל אמא, אני לא נרדם”. “אז תשכב במיטה ותנוח, חמודי”. המטרה:
לשמור אותם ערניים לאורך כל הסדר.
6. אל
תגיעו מורעבים.
תנו לילדים ארוחה טובה בצהריים ולקראת הערב עוד תוספת: קצת עוף, תפוחי אדמה,
פירות. אל תתנו לקרקורי הקיבה להכתיב את הקצב ולגרום שבמקום לשאול ‘מה נשתנה’ ישאלו
כל הזמן: ‘מתי האוכל?’.
7. ליל
הסדר עצמו – מיד
אחרי התפילה הזמינו את כולם אל השולחן. אני מציע לפתוח ב’ברכת הילדים’ ולאחריה סבב
הכרת תודה לכל אחד מהנוכחים על תרומתו לאירוע. הסבירו לילדים שזהו הלילה החשוב
ביותר בשנה, יום ההולדת של עם ישראל והרגע שבו העם היהודי בכל העולם מתאחד סביב
דבר אחד.
מכאן ואילך, דביר, זרום עם ההגדה. יש בתוכה הנחיות ברורות מה עושים בכל סימן. התפקיד
שלך ושל אשתך הוא בעיקר לתווך את הדברים לילדים בהתאם לרמתם ולהוסיף מידי פעם
חידה, סיפור או רעיון. דאגו שכל אחד מהילדים יבוא לידי ביטוי במהלך הערב.
8. מילה
על האפיקומן.
זהו אמצעי נהדר ליצור ערנות אצל הילדים ובלבד שלא נבלבל אמצעי ומטרה. יש בתים שמרוב
מתח מי ‘גונב’ את האפיקומן, תשומת הלב של הילדים מוסטת והם מחמיצים את העיקר:
סיפור יציאת מצרים. עשו עם הילדים גם תיאום ציפיות מראש והבהירו שלא כל דבר
(אייפון / אקס בוקס / חופשה באיטליה) אפשר לבקש תמורת השבת האפיקומן.
9. מה
עוד?
את הילדים
שיודעים לקרוא שתפו בהקראת ההגדה. שלבו כמה שיותר שירים, ובמקום שאפשר גם תנועות
ואפקטים ווקאליים (לא תאמינו איזו חגיגה אפשר לעשות מ’חד גדיא’ עם כל החיות שיש
שם…).
שדרו לילדים שמחה, התלהבות, גאווה יהודית, אחווה משפחתית, כמו גם סולידריות יהודית
וכלל עולמית. הלב שלנו נמצא בערב הזה עם כל החולים, המבודדים, צוותי הרפואה וכוחות
הביטחון שמרגישים באופן מיוחד את טעם המרור ואנו רוצים לחזק אותם באמונה ותקווה.
10. דבר
אחרון, דביר, לגבי הוריך היקרים.
אני מאמין שהם ידעו לקבל באהבה את המצב (הזמני!), ומי יודע, אולי אפילו ייהנו
משנה אחת רגועה של סדר זוגי נינוח ללא צורך לדאוג לצורכי לעשרות אנשים, תינוקות
מייבבים וילדים רועשים.
אני מציע שתקבעו כל המשפחה כשעה לפני כניסת החג מפגש משפחתי רחב ב-ZOOM. התפללו
מנחה מוקדם, תנוחו ותגיעו למפגש הווירטואלי בבגדי חג. זוהי שעה מיוחדת במינה בה
היו מקריבים במקדש את קורבן הפסח והלווים היו שרים את ההלל. תשירו עם סבא וסבתא משירי
ליל הסדר, הילדים ישאלו ארבע קושיות, סבא וסבתא ישאלו חידות ויאמרו דבר תורה,
ובמוצאי החג תתחברו שוב כדי לשמוע חוויות מכל הסדרים שערכה המשפחה הרחבה.
תאמינו שגם השנה יהיה לכם סדר מיוחד ומשמעותי, ובעזרת ה’ כך גם יהיה.
