הכן ילדך לבחירות – המדריך להורים

ילד שלי.

אתמול בצהריים כשהסעתי אותך לחוג, האזנו יחד למהדורת החדשות. תמיד היית סקרן ומתעניין, אבל הפעם ממש 'הפצצת' אותי בשאלות. לקחתי נשימה עמוקה וניסיתי להתחיל לענות אבל אז בדיוק הגענו אל המתנ"ס ואתה רצת אל החברים שחיכו לך עִם הכדור. ובכל זאת, לשאלות טובות מגיעות תשובות טובות. הנה שישה דברים, יקירי, שכדאי לך לדעת למרות שאתה עדיין רק בבית הספר היסודי.

א. איזה יופי שיש בחירות!

שאלת האם בחירות הן דבר טוב וצריך לשמוח עליהן. בהחלט כן. היו תקופות בהיסטוריות בהן לא היתה לנו הזכות לבחור ואף אחד לא שאל אותנו מה אנחנו רוצים. הקיסר, המלך או הפריץ המקומי שלטו עלינו ודיכאו אותנו. יכולנו אומנם לקוות שהם ימותו או יתחלפו, אבל גם אז מי שמילא את מקומם היה בדרך כלל הבן שלהם, שלא היה מוצלח יותר…

ברוך השם שאחרי אלפיים שנות גלות זכינו למדינה משלנו ויש לנו את האפשרות לעצב את חיינו, לקבוע איך תיראה המדינה שלנו ומי יוביל אותנו. אם מי שנבחר לא ימלא את תפקידו כראוי – האזרחים פשוט יחליפו אותו בבחירות הבאות.

ב. ומה עם הילדים?

'האם גם אני אוכל לבחור?', שאלת. בוודאי שכן. האמת היא שאתה כבר מזמן עושה את זה. כיהודים אנחנו מאד מאמינים ב'בחירה חופשית'. כשאלוקים ברא את האדם הוא העניק לו את הזכות והאחריות לבחור איך יתנהג וכיצד יֵיראו חייו. אתה משתמש בבחירה הזו כל יום כשאתה מחליט האם לקום בבוקר שמח או מצוברח, האם להקשיב לבקשה של אמא לסדר את החדר או מחליט להתעניין בחבר שנראה עצוב.

זה נכון שלכנסת עדיין אינך יכול לבחור ותוכל לעשות זאת רק מגיל 18. למה? אולי בגלל שלא מדובר בהחלטה פרטית שנוגעת רק אליך, אלא בכזו המשפיעה על כל עם ישראל וצריך קצת יותר ידע, בגרות וניסיון כדי לעשות אותה כראוי.

ג. לבד מאחורי הפרגוד

לא הבנת איך בדיוק בוחרים. הנה ההסבר: מגיעים אל הקלפי ומקבלים מעטפה. נכנסים אל מאחורי מחיצה בצבע תכלת ושם מונח ארגז עם פתקים ועליהם האותיות המסמנות את המפלגות השונות. ברגע הזה אתה ל-ב-ד. אף אחד לא רואה אותך, לא לוחץ עליך ולא מנסה לשכנע אותך. אף אחד גם לא יידע לעולם מה בחרת (אלא אם תבחר לספר). רק אתה עומד שם, עם כל מה שאתה מאמין וחושב, ניצב מול עצמך ומול ריבונו של עולם.

הלוואי, ילד שלי, שכל הבחירות בחיים שלנו היו נראות כך. בפועל אנחנו מושפעים מאוד מלחצים חיצוניים. מה עושים שאר החבר'ה, מה פופולארי היום, מה הכי משתלם לי וכן הלאה.

ד. מדינה אחת, המון מפלגות

שאלת למה יש כל-כך הרבה מפלגות. אני לא בטוח שיש לי תשובה טובה על זה. במדינה ענקית כמו ארה"ב, יש 330 מיליון תושבים ורק שתי מפלגות. במדינה פיצפונת כמו שלנו, עם שמונה מיליון אנשים, יש כמעט שלושים מפלגות.
אבל כמות המפלגות היא הדבר הפחות חשוב. מה שיותר משנה הוא הדרך בה הן מתייחסות זו לזו. חשוב לדעת שגם אם מישהו נמצא במפלגה אחרת ממני, זה לא אומר שיש לו כוונות רעות או שהוא רוצה להזיק בעם ישראל. הוא פשוט חושב שנכון יותר לפעול בדרכים אחרות או שערכים אחרים חשובים יותר. ייתכן שהוא טועה והדרך שלו עלולה לגרום נזק, אבל חשוב שהשיחה בינינו תהיה מתוך כבוד והערכה ונזכור את מה שאומרת התורה "אנשים אחים אנחנו". לאויבים שלנו באיראן או בחיזבאללה באמת לא משנה לאיזו מפלגה תצביע. חשוב להם רק שאתה יהודי ולכן הם נלחמים בך, וכדאי שגם אנחנו לא נתבלבל ונשכח את העיקר.

ה. במי לבחור?

שאלת האם אבא ואמא מצביעים לאותה מפלגה והאם גם אתה צריך להצביע לה. ובכן, הבחירה היא אישית. לכל אחד הזכות לבחור למי שהוא חושב שיקדם בצורה הכי טובה את הדברים שהוא מאמין בהם. כדאי גם לבחור במועמד שלא נוהג להכפיש ולזלזל באחרים אלא מסביר כיצד לדעתו נכון לעשות טוב לעם ישראל. לאחד כזה שמבין שהוא כאן בשביל להיות שליח מסור ונאמן ולא בשביל לקבל פרסום וכבוד והטבות אישיות.

ו. האם יש טעם להצביע?

'אבא, מה זה משנה אם אצביע או לא?', שאלת, 'הפתק שלי הוא בסך הכול אחד מבין מיליונים'.

ובכן, כיהודים אנחנו מאמינים מאוד בכוח של כל מעשה קטן. אנחנו לא מוותרים על אף תפילה או מצווה ולא אומרים "מי אני בכלל ולמה שיקשיבו לי בשמים?". אנחנו אחראיים לעשות את ההשתדלות שלנו ומתפללים לה' שתצא מכך טובה וברכה לעם ישראל. יחד עם זה, דע לך שהיו גם מקרים שבחירות שלימות הוכרעו בגלל הפרש של קולות בודדים לטובת אחד הצדדים.

בהצלחה, ילד יקר שלי, ושתזכה לעשות כל החיים את הבחירות הנכונות

אבא שלך