שאלה: כל פעם שאני יוצאת עם הילדים לקניות זה פשוט סיוט. הם משגעים אותי כל הזמן שאקנה להם צעצועים, בגדים וממתקים. לפעמים אני לא עומדת בלחץ ונכנעת, למרות שאני יודעת שזה לא בריא ולא מגיע להם… מה לעשות?!!
תשובה: אמא יקרה.
בואי נניח רגע בצד את הילדים ונדבר על ההורים. בלאק פריידי (Black Friday) , סייבר מאנדיי (Cyber Monday) , יום הרווקים הסיני – אומרים לך משהו? אלו מושגים השייכים לעולם בו ‘תרבות הצריכה‘ מושלת ביד רמה. אם פעם אנשים היו קונים משהו כי הם צריכים אותו, היום הם עושים זאת כי יש להם כרטיס אשראי ביד…
האם יש הצדקה אמיתית לקניה? האם יש דרך לממן אותה?
למי איכפת כשפרסומות צעקניות מפתות אותך עם 25% הנחה, מבצע של 1+1 ופריסת תשלומים ככוכבי השמים לרוב… רק השבוע רשמה רשת עליבאבא הסינית הכנסות של מעל 30 מיליארד דולר תוך יממה אחת לרגל היסטריית הקנייה.
אלא שנורמות הקנייה הללו גובות מאיתנו מחירים גבוהים, ולא רק כלכליים. ההוצאות הגדולות מחייבות לעבוד יותר ויותר, דבר שבא על חשבון ערכים יקרים כמו זוגיות, משפחה, חיי חברה ורוח, תחביבים. הן גם יוצרות מכבש חברתי שלילי כְּשֶסְחַרְחֵרֶת הקניות שואבת אליה עוד ועוד אנשים שנגררים להגדיל שוב את המינוס ולשים בעגלה עוד מותג כי לא נעים להם להישאר מאחור.
כשמדובר בילדים המצב מורכב עוד יותר. היכולת שלהם לדחות סיפוקים קטנה משל מבוגרים, וכך גם שיקול הדעת וההבנה של המשמעות הכלכלית של הקניות. כשיוצאים עם ילדים למכולת או לסוּפֶּר הם ניצבים בפני ניסיון קשה: הצפה מסיבית של גירויים ופיתויים כשבבת אחת שפע אדיר נפרש בפניהם ובאופן טבעי הם נמשכים אליו ורוצים רק להושיט את היד ולקחת.
אז מה אנחנו ההורים יכולים לעשות?
- תיאום ציפיות – לפני הכניסה הזכירו לילד לשם מה באנו, מה אנחנו מתכוונים לקנות ובמה הוא יכול לעזור. אם אנחנו בוחרים לקנות לו משהו מחליטים איתו מראש מה זה יהיה (תנו לו לבחור מבין 2-3 אפשרויות).
אם לא מתכוונים לקנות לו דבר – מודיעים על כך מראש ומבקשים ממנו לחזור במילים שלו על מה שהוחלט. כמובן לא שוכחים להחמיא ולפרגן לילד שעמד בציפיות.
- לעמוד על שלנו –הילד ‘עושה סצנות’? תהיו חזקים ואל תתרגשו. אמרו באסרטיביות אך בשקט ‘לא’ והמשיכו בקניות. אם התסכול הופך להתקף זעם, צאו איתו לרגע מהסופר, העירו לו בתקיפות וחיזרו יחד להמשך הקניות. אל תיכנעו ותקנו לו ‘רק הפעם’ או תבטיחו ש’בפעם הבאה נקנה לך’. ההתנהגויות הללו זורעות את התקף הזעם של הפעם הבאה.
- חינוך – לפני ואחרי הכול היסוד הוא חינוך. נצלו כל הזדמנות כדי לדבר עם הילדים על הערכים שאנחנו מאמינים בהם: “איזו העשיר – השמח בחלקו” * השווי שלך הוא בגלל מה שאתה ובזכות הבחירות הטובות שלך ולא בגלל מה שיש לך * ערך הנתינה והעזרה לזולת * כסף הוא רק אמצעי ואינו מטרה ועוד. שתפו אותם במעשי חסד וצדקה שאתם עושים כדי להדגים להם בפועל כיצד הנתינה היא דרך חיים וכמה שמחה ואושר היא מסבה.
- טיפ לסיום: תנו להם דמי כיס. זהו כלי חינוכי שמלמד ילדים התנהלות כלכלית נכונה. דרכו הם לומדים לחסוך, לתכנן, להבין את המשמעות של ‘יש’ ו’אין’, ללמוד את הערך הכספי של דברים ולסגל לעצמם משמעת עצמית וחשיבה לטווח רחוק. כמה לתת? פעם בשבוע בהתאם לגיל, לרמה של הילד וליכולת הכלכלית של המשפחה. תגמלו אותם על חיסכון, אף פעם אל תתנו להם ‘על החשבון’ של שבוע הבא, והגדירו להם מראש את גבולות הגיזרה: מה הם יכולים לקנות בדמי הכיס שלהם ומה לא.
פורסם בעיתון בשבע
