למה היינו צריכים את מצרים?!

למה עם שלם צריך להתחיל את החיים שלו עם כתם שחור ונורא של שעבוד אכזרי? מה הסיבה שהעם היהודי היה צריך לצמוח מתוך הגהינום המצרי?

כולם מדברים על איך יצאנו ממצרים. אף אחד לא שואל – 'למה מלכתחילה נכנסנו לשם?!'. נכון, כשיש 'הפי אנד' אוהבים להתמקד בו ומעדיפים לשכוח את כל מה שהיה לפניו. ובכל זאת אבל אי אפשר להתכחש לשאלה המטרידה: למה ההיסטוריה של עם ישראל נפתחת בכזו טרגדיה נוראית?! מדוע עם שלם צריך לעבור שואה אכזרית בה במשך מעל מאתיים שנה – משעבדים ומשפילים את העם היהודי, חונקים את רוחו והורגים את ילדיו?! מה שבטוח הוא – לא ניתן להגיד שהיה כאן עונש על חטא כזה או אחר, שהרי מאות שנים לפני היווצרותו כבר הודיע האלוקים לאבי האומה הישראלית: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (בראשית טו,יג). נראה שיש כאן גזירה אלוקית שהעם היהודי יצטרך להיוולד מתוך הגהינום המצרי. מדוע? למה העם הנבחר נאלץ להתחיל את חייו על במת ההיסטוריה בדרך אפילה שכזו?

*************************************************************************

אחד הדברים המאפיינים את טבע האדם הוא הנטייה לקבל דברים כמובנים מאליהם. הוא עשוי לזכות בהרבה שפע וטובה אבל הוא לא יידע להעריך אותם באמת עד ש…ייאבד אותם. רק מי שבמשך תקופה ממושכת היה חסר דבר מסוים – יידע להעריך אותו באמת ביום שיזכה לו: מי שחווה במשך שנים את בדידות הרווקוּת – יוקיר בבוא היום את הזוגיות והנישואין. מי שציפה במשך שנים לילדים וקרע את השמים בתפילות כדי לזכות לפרי בטן – יידע להעריך את המתנה, גם אם היא תהיה כרוכה באתגרים וקשיים, ולעולם לא יתייחס לילד כמובן מאליו.

זו גם התשובה לשאלתנו.עם ישראל הוא זה שנועד לגלות לעולם את בשורת החירות. זוהי בשורה מופלאה שיש בה חידוש גדול. בממלכת הטבע ואפילו בממלכת האדם היא פשוט איננה קיימת. שם החזק תמיד משתלט על החלש. אצל בעלי החיים הוא טורף או מגרש אותו, ואצל בני האדם הוא משעבד אותו.

כשעם ישראל השתחרר מהשעבוד המצרי הוא לא נהג כמקובל ושיעבד את המצרים תחתיו כנקמה. הוא הותיר אותם בני חורין ויצא בדרכו אל הארץ המובטחת, נושא בפיו בשורה גדולה לכל האנושות על חירות וחופש. הא-ל אינו רק בורא העולם, כך קרא בקול גדול, הוא גם 'א-לוהי החירות' – "אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות כ,ב). וממילא כל מי שרוצה לדבוק בו וללכת לאורו חייב לחתור כל העת להיות חופשי ולהילחם למען החירות.

כדי שהדבר הזה יקרה עם ישראל לא היה יכול לצמוח כמו כל עם אחר, באופן טבעי, בנחת בארצו. הוא היה צריך לחוות את השעבוד בכל נוראותיו כדי שתיצרב בליבו ובשרו הכמיהה הטוטאלית לחירות – "זכר ליציאת מצרים". כך יידע להוקיר באמת את המתנה הזו ולהילחם עליה.

מאז ועד היום שימש העם היהודי מגדלור של השראה לכל העמים. אם תתחולל רעידת אדמה בפילפינים, צונאמי באינדונזיה ואפילו מלחמה במדינת אויב כמו סוריה – תמיד נהיה הראשונים כדי לחלץ את הפצועים ולטפל בילדים הנפגעים. תמיד היינו ונהיה מופת ודגם לכל המיעוטים הנרדפים שקצו בשיעבוד ושאבו מחייו של העם היהודי את האמונה שהחירות היא אפשרית והכרחית. "יציאת ישראל ממצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו" (הרב קוק).

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *