שמחת פורים איננה הפקרות. ניתן לשלב בין המתווה החינוכי בו אנו צועדים כל השנה, לבין ה"נהפוכו" העולץ ושבירת המסגרות. לקראת חודש אדר וההכנות להכתרה, יש להסתכל בחיוב על האווירה התוססת, מתוך היכולת להביא תלמידים ותלמידות לידי ביטוי יצירתי, ללקיחת אחריות, ולכושר אירגוני. יש אנשי חינוך שחוששים מחודש זה. מניסיוני כמנהלת אולפנא זהו חודש של חוויה מעצבת, שאני מחכה לו מתחילת השנה. להלן עשרה כללים, אשר יסיעו לנו כאנשי חינוך, לעבור את החודש בשלום:
1. הכנות – כפי שמתכוננים לתשעה באב, וכפי שמתכוננים ליום הכיפורים, צריך להתכונן לפורים. התפיסה הכללית היא שעל מנת להגיע לפורים כעובדי ה' מתוך שמחה, עלינו להתכנס למצב נפשי אחר ולכן משנכנס אדר עלינו לעבוד וליצור אוירה שתאפשר לנו מבחינה נפשית לשמוח.
2. לא לפחד מביטול שיעורים – חודש אדר הוא הזדמנות לאפשר לתלמידות ליצור, ליזום, ולהוציא מהכח אל הפועל את הכישורים החברתיים, האומנותיים, והיצירתיים שלהן. לפיכך, יש לעודד אותן לעשיה, ולצאת מתוך הבנה שמתבצע "מעשה חינוכי" שהוא חשוב לא פחות משיעור פרונטלי.
3. יום לימוד תורה – לקראת החג לקיים יום לימוד "תורה לשמה"
4. פורים כפורים – יש להקפיד, בכל מאודנו, לא להלבין פניו של אחר. לא לצחוק ולחקות מורים או תלמידים בדרך מעליבה. אפשר להתבדח על אווירה, על גישה, על התנהלות – לא על אנשים!
5. מה באמת משמח? – האווירה בחודש אדר ופורים מחייבת אותנו לשאול בטרם עושים מעשה כזה או אחר, ובטרם מעלים הכתרה, האם זה באמת משמח אחרים? האם זה לא פוגע?
6.כל תלמיד מעורב – יש לתת לכל שכבה – מבצע או משימה. יש לוודא שלכל תלמידה יש תחום אחריות, בין אם זה מאחורי הקלעים, ובין אם בקדמת הבמה. העיקר הוא לתת מקום לכל תלמידה לבוא לידי ביטוי לעשות, וליצור.
7. מורים שותפים – במסגרת הלא נבהלים מהאווירה, על המורים להיות שותפים ליצירה, כדי להוות גורם חינוכי מכוון, ולהקפיד שרוח המוסד החינוכי לא תפגע. שותפות אמיתית, תאפשר גם יכולת להנחות במידה והגבולות נחצים.
8. רבנית פורים – צריך להסביר מבעוד מועד שהתפקיד צריך להינתן למי שמשקפת בדמותה את הערכים הנכונים. לאו דווקא זו שמצליפה בלשונה, אלא זו שתייצג מופת לבנות בנתינה, במעורבות חברתית, ובהובלה.
9. תיעול אנרגיה – לא למזער נזקים. יש לתעל מראש את כל האנרגיות לעשיה חיובית ומרוממת. להרבות במבצעי חסד, בתוך האולפנא וגם מחוצה לה.
10. חינוך – להתייחס לכל מה שמתרחש במהלך חודש אדר כאקט חינוכי, כדרך אחרת שמאפשרת העברת מסרים של נתינה, עשייה, מעורבות, ועבודת השם מתוך שמחה.
