רק לפני שבוע זכינו לסיים את ספר בראשית. כל מי שקרא את סיפורי התורה על קין והבל, יעקב ועשיו, רחל ולאה והשיא – מאבק האיתנים בין יוסף לאחיו, לא יכול שלא לחוש טעם חמצמץ. סימני שאלה מטרידים מרחפים באוויר ומנקרים בלב. למה היחסים המשפחתיים נראים כאן כל-כך נורא? האם אחים לא אמורים לאהוב ולתמוך אחד בשני? וגם אם אין ביניהם חיבה עצומה – לפחות שלא תהיה עוינות כזו? ובכלל, מה התורה רוצה לומר לנו בזה?
ייתכן שדווקא הקרבה הגדולה הקיימת בין אחים, היא זו שיוצרת את הסיבות לריחוק ולשנאה ביניהם. יש כאן שני ילדים המתחרים בעצם על אותה המשבצת. בלב שניהם מקנן רצון עמוק לאהבה בלעדית של הוריהם. שניהם מצטופפים באותה טריטוריה פיזית, ושניהם מתחרים על אותם משחקים, בגדים ומאכלים. יש מחכמי ישראל המסבירים שהתורה הטילה וטו חמור על גילוי עריות בתוך המשפחה כדי לפחות לנטרל את הגורם המיני מתוך התחרות הקיימת, אך עדיין נותרו מספיק דברים שיכולים להיות עילה למריבה.
"אני אחיך אל תשכח…"
בניית האחווה המשפחתית היא אחד האתגרים הגדולים הרובצים לפתחם של ההורים. הוא דורש השקעה מתמדת, אך ללא ספק היא משתלמת מאוד. קשר משפחתי חם ואיכותי הוא אוצר יקר ואין לו תחליף. גם אם יש לך אלפי חברים בפייסבוק, ברגע האמת מי שיבוא לעזרתך ויחלץ אותך בעת צרה אלו קודם כל בני המשפחה שלך.
איך עושים את זה? הנה כמה כיוונים למחשבה:
א. יצירת חוויות משפחתיות מגבשות – נצלו כל הזדמנות של מפגש משפחתי (בארוחת ערב סתמית, בטיול משפחתי בחופש, בטקס הדלקת נרות חנוכה וכן הלאה) ליצירת חוויה משפחתית נעימה של שיח, התעניינות, שיתוף והנאה. הורים שיובילו נכונה את המהלך יצמיחו משפחה מדברת, מקשיבה ומגובשת.
ב. כל אחד אהוב בפני עצמו – אחד הלקחים מסיפור יוסף ואחיו הוא האחריות של ההורים להימנע מלעורר קינאה בין הילדים. "אמר רב: לעולם אל ישנה אדם את בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב לבנו יוסף משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים" (שבת ד,ב). כל ילד צריך להרגיש אהוב ומוערך בפני עצמו, כך שלא יהיה מאויים מהענקה של יחס טוב לאחיו.
ג. הניחו להם להסתדר – האינטואציה הטבעית של הורים דוחפת אותם למהר ולהתערב בכל מריבה בין הילדים. המציאות מלמדת שאם נצליח לעצור את עצמנו ולהמתין – את רוב המריבות מצליחים הילדים לפתור בעצמם!
ד. לחלוק ולהתחשב – בלא מעט בתים יש היום חדר לכל ילד ומחשב לכל צאצא. אין ספק שזה חוסך מריבות וויכוחים ויוצר הפרדה המספקת להורים שקט תעשייתי. מצד שני, מחמיצים כאן הזדמנות לחנך את הילדים להתחשבות ולהרגיל אותם לוויתור. אדרבה, מוטב שיהיה רק מחשב אחד ובאותו חדר יגורו כמה ילדים. הם יצטרכו ללמוד לראות את האחר ולקחת בחשבון את זכויותיו וצרכיו, נכס גדול לחיים כאנשים בוגרים.
ה. דוגמא אישית – האופן בו בני הזוג מתייחסים זה לזו, והדרך בה הם מתייחסים לבני משפחתם היא ספר הלימוד הטוב ביותר לילדים מהי משפחה ואיך לנהוג בזולת.
לבנות את המקדש שלנו
לעומת ספר בראשית המציג עימותים משפחתיים רבים, בספר שמות אנו זוכים לפגוש מודל אחר. משה ואהרון. כאשר האח הצעיר מתבשר על היבחרו להיות מנהיג העם, הוא מציע אוטומטית את אחיו הבכור – "שלח נא ביד תשלח" (שמות ד,יג ורש"י שם). כאשר אחיו הגדול שומע על המינוי של הצעיר ממנו אין בליבו שמץ קינאה – "הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בליבו" (שם ד,יד).
כולנו מכירים את הסיפור על שני האחים שבחלקם נבנה המקדש. המשימה שלנו היא שלפחות במקדש הפרטי, הביתי, שלנו, נזכה ליצור אהבה ואחווה, כבוד ופרגון בין הילדים.
יפורסם בעלון באהבה ואמונה
