רצח אחד. שלוש תובנות

זו היתה אחת מתעלומות הרצח שטלטלו את המדינה. נערה צעירה נרצחת באכזריות כמה מאות מטרים מביתה, ובמשך שש עשרה שנה כל המאמצים לעלות על עקבות הרוצח עולים בתוהו. נועה אייל, בת 17 וחצי מירושלים, מבלה עם חבר בצפיה בסרט בסינמטק, ובשעת לילה מאוחרת ממתינה לאוטובוס שייקח אותה חזרה לביתה. היא עולה על טרמפ לא ידוע וכעבור יממה נמצאת גופתה ביער רמות כשעליה סימני אלימות קשים. משטרת ישראל משקיעה משאבים אדירים כדי לחשוף את מי שביצע את הפשע הנורא, ובכל זאת במשך שנים ארוכות אין כל בשורה. נדמה היה שכל המאמצים יורדים לטימיון והפושע המסתורי לא יתגלה לעולם. ופתאום מתחוללת תפנית בחקירה. בעקבות בדיקה של דגימות DNA וממצאים נוספים נחשף הרוצח, נעצר ומובא לדין. אחרי שש עשרה שנה – המעגל סוף סוף נסגר.

ידיעה חדשותית מסעירה כזו כובשת בסערה את הכותרות הראשיות בעיתונים ואת תוכניות האקטואליה ברדיו. היא מספקת את יצר הסקרנות והמציצנות של האנשים, כמו גם משככת במידת מה את כאב הלב שמחולל בנו אינסטינקט הצדק הבריא שקיים בתוכנו.

אבל האם כאנשים מאמינים אנחנו יכולים לראות כאן מימד נוסף? האם אירוע טרגי כזה יכול להוסיף לנו נקודת מבט עמוקה יותר על החיים?

יש דין ויש דיין

אחת השאלות הנוקבות שמהדהדות כבר אלפי שנים בחלל העולם היא שאלת חוסר הצדק שנגלה לעינינו. "מדוע דרך רשעים צלחה?" (ירמיהו יב,א), "והיה כצדיק כרשע, השופט כל הארץ לא יעשה משפט?!" (בראשית יח, כה), שאלו כבר הנביאים ואנחנו מצטרפים לזעקתם הנוקבת. בעולם של הפקרות ניתן היה להרים ידיים בייאוש ולומר שגורל אקראי מתעמר בנו באכזריות. אין מה לצפות לצדק, כי פשוט אין כזה… אך בעולם המושגח ומנוהל בידי א-ל רחום וחנון שתמים פועלו וכל דרכיו משפט – כיצד אפשר להבין תופעות קשות של רוע שמשתולל ושל אנשים טובים הסובלים ללא הצדקה?!

רבים ניסו להציע תשובות לשאלה הזו. היה מי שהצביע על הראייה החלקית והמצומצמת שלנו כבני אנוש.  אנו קולטים נתח זעיר מתמונה רחבה וגדולה ומיד ממהרים להסיק מסקנות. היה מי שאמר שעולמנו הוא רק אחד מיני רבים. איננו יודעים מה היה לפניו ומה יהיה אחריו. מה שנגלה לנו הוא רק פרק אחד מתוכנית שלימה שבסופה ייעשה הצדק, ואם לא בעולם הזה אז בעולם הבא. היה גם מי ששלל מראש את השאלה – הרי "גבהו דרכיי מדרכיכם ומחשבותיי ממחשבותיכם" (ישעיהו נה,ט) ומה להם לבני אנוש להתיימר בכלל להבין את הצדק האלוקי?!

פענוח פרשיית הרצח של נעה אייל אינו פותר את השאלה הכואבת, אבל נותן המחשה קטנה לכך שבסופו של דבר "יש דין ויש דיין". זה אולי ייקח שנים, זה עשוי להיות כרוך במאמצים גדולים, אבל התוצאה הסופית היא בלתי נמנעת – הרשע יקבל את עונשו. מה שקרה כאן בעיכוב של 16 שנה, יקרה בסופו של דבר גם בכל שאר המקרים. מי שפגע, ניצל, השפיל, גנב, רצח והשלה את עצמו במשך שנים שאין מחיר למעשה הנבלה, יגלה יום אחד שרגע האמת הגיע. הרע יקבל את המגיע לו, והטוב יזכה לפיצוי ולשכר הולם על צדקתו. הפעם קיבלנו הצצה קטנה, כבר במגרש שלנו, למה שיקרה בסופו של דבר במערכה כולה.

היחיד בעולם

מה שהוביל את המשטרה לפיענוח תעלומת הרצח היו דגימות DNA  שנותרו בזירת הרצח, וכעבור שנים הוצלבו עם דגימות DNA מיריקה שהותיר אחריו ברחוב הנאשם בפשע. ההתאמה לא הותירה מקום לספק. זה האיש! אין עוד אדם בעולם עם מטען גנטי כזה.

חז"ל בחוכמתם תמצתו במשפט מדהים וקולע את השיקוף הרוחני של העובדה הביולוגית הנ"ל – "לפיכך נברא האדם יחידי… חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם". כל אדם הוא יצירה חד-פעמית וייחודית שאין עוד כמותה עלי אדמות. וכמו שלא ייתכן אדם זהה לו בטביעת האצבע, כך גם ברושם הרוחני שכל אחד מאיתנו חייב להותיר בעולם – אין לנו תחליף. זוהי בשורה עצומה ומשמחת מחד, כמו גם מחייבת ומטילה אחריות מאידך. אם אני לא אמלא את תפקידי, אין מישהו אחר שיוכל לעשות זאת במקומי. יתירה מזו, ייתכנו דברים שאנשים גדולים, חכמים ומוכשרים ממני, לא יצליחו לעשות, ודווקא אני טביעת ה-DNA הייחודית שאלוקים חנן בי – אוכל לעשות!

יש דברים נסתרים

אשתו ובנותיו של הנאשם היו בהלם טוטאלי, לא מסוגלות לעכל את מה שנחת עליהן. קרוביו ומכריו הופתעו לגמרי. "בחור נורמטיבי, עובד לפרנסתו, איש משפחה". 'מי היה מאמין שהאיש הזה שחי לצידנו ורק אתמול אמרנו לו בוקר טוב הוא רוצח אכזרי?!'.

אין כוונתנו לזרוע פחד וחשדנות כלפי כל ידיד ומכר כי 'מי יודע איזה מיסטר הייד מסתתר מאחורי ד"ר ג'קיל הנחמד שאני מכיר'. רובן ככולן של הבריות הם אנשים טובים וישרים, ולא כדאי לשגות בדמיונות אפלים ולחשוד בכשרים. יחד עם זה, אם אירוע קיצוני שכזה יסדוק ולו במעט את חומת הביטחון בה אנו ממהרים לשפוט לטוב או לרע את הסובבים אותנו – והיה זה שכרנו. אם לא נהיה משוכנעים עד העצם שאנחנו יודעים כמעט הכול בכל כך הרבה תחומים, ובמהירות הבזק נתייג ונחרוץ משפט על העומד מולנו – הרווח יהיה כולו שלנו. "הוו מתונים בדין" (אבות א,א) זוהי הדרכה יקרה של חז"ל שנכונה לא רק לדיינים, אלא לכל אדם באשר הוא. אם נסגל לעצמנו את מידת הענווה, נתבונן לעומק וניתן הזדמנות, אנו עשויים לגלות עולמות שלמים ומופלאים שמסתתרים מעבר למה שנגלה אלינו במבט חיצוני.

יפורסם בעלון 'גילוי דעת'