“על השלט המתנוסס בכניסה לאולם כתוב ‘עד 400 איש’ אך מתברר שכאשר הלב פתוח יש מקום גם לשבע מאות (!) גברים, נשים וילדים להתכנס שם”.
על חוויה מיוחדת ומעוררת מחשבה לקראת היום הקדוש בשנה…
חודש: ספטמבר 2014
לא פעם קורים לנו דברים שמכעיסים אותנו. אנו מתוסכלים, מתעצבנים ולפעמים קצת מאבדים את הפרופורציות. הסרטון החמוד ממחיש לנו את העניין בדרך מעניינת.
האם אתם מכירים את התופעה? מה יכול לעזור לנו לשמור על איזון נכון בין התסכולים והפספוסים לבין כל הטוב שיש בחיינו?
מוזמנים להדפיס ולהביא לשולחן שבת – הארה על הפרשה, סיפור מן החיים ושאלות לדיון משפחתי
אמרו שהם חסרי כשרון וששום דבר טוב לא יצא מהם. פיטרו אותם, סילקו אותם ואמרו להם לא לחזור. ובכל זאת עם הזמן התברר שיש כאן אוצר גדול ושאם רק לא מוכנים להתייאש עשויים לגלות הפתעות…
סרטון מטלטל ומעורר מחשבה
אלא שאז הוא מתפרץ פתאום ומקלקל את השמחה. אותו קול קר וציני שטוען בעקשנות: “נו באמת, די עם השטויות. הרי זה לא ראש-השנה הראשון שלך וכל פעם מחדש אתה תקוע באותם חלומות. הרי אנחנו יודעים בדיוק מה יקרה. הזמן יעבור ובראש-השנה הבא שוב תמצא את עצמך באותה נקודה כשבעצם כלום לא השתנה…”.
ביום הראשון זה עוד נחמד. אבל כשזה חוזר על עצמו שוב ושוב, זה כבר נהיה קשה וטרחני. איך מתמודדים עם שנה שנפתחת בשלושה ימים רצופים עם שבע ארוחות משפחתיות?
מוזמנים להדפיס ולהביא לשולחן שבת – הארה על הפרשה, סיפור מן החיים ושאלות לדיון משפחתי
ראש השנה הוא סוג של ‘יום נישואין’ בינינו לבין אלוקים. זוהי הזדמנות להסתכל במראה ולשאול את עצמנו – מה טיבה של מערכת היחסים שלנו איתו…
בבתי ספר רבים מתמודדים עם מגפת הטלפונים החכמים שמשתלטים על המרחב וגורמים לתלמידים לשקוע בהם ולהתנתק מסביבתם ומחבריהם. מה אפשר לעשות בעניין? הנה לדוגמא כיוון התמודדות חינוכית. מה דעתכם? האם זה יכול לעבוד גם אצלכם?