הפחד מהחירות

בליל הסדר הקרוב היא תשים עוד מייק אפ ותדאג להדק היטב את האבקה הגדושה

אחר תסתכל אל מול בבואתה הניבטת מהמראה ותראה בתוכה עיניים כבויות וחיוך מזויף.

הפודרה דווקא עשתה לה טוב והסתירה את הסטירה שהוא הביא לה אתמול ואם תשקיע עוד טיפה בחיוך  היא בכלל תראה מלכה. מלכת הזיוף.

כמה פעמים שמעה כבר את קול החירות לוחש לה:

"קומי! תעזבי אותו כבר ותתחילי משהו חדש, יהיה בסדר,  את חייבת את זה לעצמך!"

אבל הוא תמיד נבלע בשטף גלים שכליים וקפואים שהבהירו לה שלא בדיוק חכם לאישה בת ארבעים עם שלושה ילדים  בגיל ההתבגרות לעזוב הכול ולהתחיל מחדש.

וגם השנה שתגיע למילים: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" , תזלוג לה דמעה סוררת לתוך אבקת הפודרה  ותגרום לה להרהר האם חז"ל התכוונו גם לנשים מוכות או רק לבני אדם?

אחרי החג תחזור למאורת השדים שלה ותחטוף עוד מכות ותדע שגזרה על עצמה עוד שנה של עבדות.

 ___________________________________________________

הוא ישב עם עוד ארבעה בנים בליל הסדר של בית חב"ד בקטמנדו.

השנה הם החליטו, רווקי כאפות שכמותם שהם חוגגים את הסדר כמה שיותר רחוק מהביצה, אולי הצרות והסרטים שלהם ייעצרו בביקורת הגבולות ויתנו להם לטעום קצת מין החירות המסוגלת של החג.

בהתחלה כשיפעת, הנוכחית שהוא יוצא איתה ניסתה לרמוז לו שכדאי לו ללכת לייעוץ, הוא תקע בה מבט נעלב שלקח לה יומיים אחר כך להתקשר אליו בחזרה.

"למה אני נראה לך נואש?" בז לעברה.

אחר כך יסתכל בדממה בקימוריה העגולים של כוס הזכוכית שלפניו ויתהה בדבר הדמיון המופלא בין עשרות קשריו הרבים והעגולים שתמיד הביאו אותו לאותו המקום, יקשיב לטיפות היין הנשפכות בהתנפצות על הזכוכית היבשה כשעון החול המתקתק של חייו ויבין שמעולם לא חזה בהמחשה מדויקת  כל כך של סיפור חייו.

הוא הבטיח לעצמו שאחרי הסדר הוא חוזר עם תשובה ליפעת, אחרי הכול יש לה כמעט כל מה שהוא רוצה:

כל כך חיה, שמחה, מכילה, צנועה כזו, נשית, אבל מטריף אותו שהיא קצת 'שחורה' מידי, לא מספיק בלונדינית לטעמו ומה, עד עכשיו הוא חיכה אז בגיל 33 הוא הולך להתפשר?

הוא בהה בשנית בכוס הריקה וראה בה את מבט עיניו המיוסרות כמבט האסירים וגם השנה שיגיע למילים: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" תזלוג לו דמעה סוררת שאוצרת בתוכה מיליוני שעות של חיפוש בלתי ניגמר אחר מישהי שלא באמת קיימת והוא ישאל את עצמו האם חז"ל התכוונו גם לרווקים טובעים שלא יכולים להושיט עזרה בגלל שידיהם כבולות למקובעות מחשבתית?

אחר יחזור לארץ,יוותר על הייעוץ וילעס לה ש'זה לא היא זה הוא' וידע שגזר על עצמו עוד שנה של עבדות.

 ____________________________________________

כי במשחק של החיים האמיתיים להבדיל מהאגדה בה אלוקים שיחק את הכוכב הראשי, יש מצבים שיותר משהגאולה מצריכה קפיצה חד פעמית למים, היא דורשת מהפכה של ממש.

החלק הטוב הוא שהחירות היא ברת השגה, 

החלק הפחות טוב הוא שלפעמים מרוב שהתרגלנו לעבדות הזו, אנחנו מוצאים אותה נוחה ובטוחה יותר.