הייתי רוצה לשתף אתכם בשיחת טלפון שקיבלתי לפני כמה ימים מנערה אולפניסטית. הסיבה שאני מתעד את השיחה הזו בכתב היא מפני שקבלתי רושם שהנערה דברה בתמימות, ולדעתי יש כאן פחות שיחה נקודתית ויותר שיקוף של מצב תרבותי; אז הנה, למעט העלמה של השמות לא נגעתי. מילה במילה.
– שלום. אפשר לדבר עם הרב?
– מדבר.
– שלום, אתה לא מכיר אותי. שמי ענת (שם בדוי) ואני לומדת באולפנת (השם שמור במערכת) במרכז הארץ. אני תלמידת יב’ ומתלבטת לגבי שנה הבאה האם ללכת לשירות לאומי או לצבא. מה הרב חושב?
– אני לא מכיר אותך ברמה האישית, אבל בעיקרון, למעט מקרים מאד חריגים, בת אינה אמורה לשרת בצבא. אנו מאד מאמינים בחשיבות של השירות הצבאי, אבל מבחינה הלכתית – ועוד יותר מבחינה רוחנית ונפשית – המסגרת הצבאית אינה מקום המתאים לבנות. אני ממליץ לך ללכת לשרות לאומי ושם תתרמי את התרומה שלך לחברה הישראלית.
– אבל הרב, היו אצלנו באולפנה נציגים של ארגון (השם שמור במערכת) והסבירו לנו שזה ‘קידוש השם’ שבנות דתיות ישרתו בצבא וכולם יסתכלו עליהן.
– תראי, אני הייתי קצת נזהר בשימוש במינוח ‘קידוש השם’ לכל פעולה שאדם דתי עושה. לפי קו החשיבה הזה נאמר שלשבת בקולנוע בסרט לא צנוע זה גם ‘קידוש השם’ כי דתיים מראים שהם פתוחים לתרבות החילונית. אז ממש לא. ‘קידוש השם’ זה לא לעשות כל דבר, העיקר שימצא חן בעיני החברה; ‘קידוש השם’ זה שאת עושה משהו שהוא נכון מבחינה תורנית, וחלק מהנכונות שלו שהוא מקרין גם כלפי אנשים אחרים. לעומת זאת, אם מבחינה תורנית המעשה הזה אינו נכון – אז זה לא קידוש השם, גם אם יעשו עליך כתבה בעיתון.
– איך הרב מסביר את זה שחברה שלי הלכה לרב (השם שמור במערכת), שאמר לה שחובה (!) על בנות דתיות לשרת בצבא? הוא איים עליה שאם היא לא תלך אז היא עוברת עבירה.
– גם בעולם הרפואה, אם מאד תחפשי, תמצאי רופא שאומר שלעשן זה בריא, ומן הסתם יהיו גם כמה עיתונאים שאוהבים לעשן שימנפו את אותו רופא בתקשורת ויעשו מזה רעש. אבל כל מי שאמיתי עם עצמו יודע, שכאשר מחפשים את הדעה הרפואית המקובלת לא הולכים לשוליים אלא לדעה הרווחת. על אותו משקל, רוב מוחלט של הרבנים חושב שלא טוב שבת תשרת בצבא. אז עם כל הכבוד, אדם נורמאלי שמצהיר שהוא הולך על פי ההלכה המקובלת ופתאום מחליט החלטה קריטית בחייו על סמך דעה נידחת – זה קצת חשוד. זה אגב נכון בכל נושא הלכתי, ובטח בנושא כמו פה, שיש בו קונצנזוס כמעט מוחלט.
– אבל הרב, אנחנו בציבור הדתי לאומי מפעילים שיקול דעת, אנחנו לא חייבים להתחשב בדעה של הרבנים.
– אז למה התקשרת אלי?
– אתה יודע מה? אתה צודק.
והשיחה נותקה.
כך זה היה. מילה במילה.
