אנשים אחים אנחנו – אחדות בתוך המחלוקת

לרגל יב´ חשון, יום השנה לרצח ראה"מ יצחק רבין ז"ל, אנו מביאים את קריאתם הגדולה של הרצי"ה קוק והרב בן ציון מאיר חי עוזיאל לאחדות בתוך המחלוקת

את אחי אנכי מבקש
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל

את אחי ואת אחיותיי, בכל חלקי עמנו, שבכל המפלגות ובכל הארגונים, הידועים ושאינם ידועים, הנגלים והנסתרים, ושאינם במפלגות ושאינם בארגונים – את כולם אני מבקש ומפיל תחנונים לפניהם. חוסו נא על נפשותיכם ועל נפש עמנו כולו. אל נא יתעלם מאתנו אף לשעה חומר האחריות, לעומת גודל החורבן וגודל הבניין של פרק זמן נורא ונשגב זה, ואל נגיע לידי חילול השם חלילה.

אל נא יחליט כל אחד מאתנו, כל מפלגה וארגון וחלק, אשר כולם הלא את טובת עמנו ותקוות ארצנו דורשים, כי רק איתו כל האמת וכל הצדק. אל יחפוץ ואל ידמה, במצבנו האיום הזה, להטיל את דעתו בכפיית ידיים על חברו; אל ישכח, מתוך ההתרגשות של האידיאליות הקדושה, כי הדעה לא תוטל ולא תתקיים בזה אלא תעורבב ותרפה ותימוג. אל נא נעכיר את החופש הציבורי שלנו בדעות ובמחשבות, בשאיפות ובתכניות, בבירוריהן ובטיפוליהן, על ידי העברת גבולות השימוש בכוח הידיים והשרשת השנאה והבוז שבלב. נזכור, כי “המגביה ידו על חברו נקרא רשע” (סנהדרין נח א), וכי היחס השלילי מתכפל בהדדיותו לאין מעצור בין אדם לאדם ובין אח לאח. נצמצם את חילוקי דעותינו הציבוריות בויכוח הדיבור והכתב ובהגשמתן הישרה, ואל נדלדלן בגסות האגרוף ובארסה של השליליות. נזכור את כוונת הצדק והאידיאליות שבכל אחד מאתנו, ונמצא את הדרך הנכונה והמתאימה לסידור היחסים שבינינו ולתיכון מגמותינו המעשיות. “אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם, ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם” (זכריה ח).

כפי הסתייגותנו מכפיית הידיים ומטיפוח הניגוד, כפי העדפתנו את המאחד והמשתף אותנו, שהוא מכריע ומרובה על המפריד והמפזר אותנו, כפי שימת לבנו וכיווננו מתוך כך את נתיבות פעולתנו הציבוריות, תרבה האפשרות של ההבנה ההדדית ושיתוף השפה בינינו, יגדל שלום בוניניו, תגדל הצלחת בנינו ותפארת שמנו.

______________________________________________________________

מתוך צוואתו של הראשון לציון, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל


“…שמעוני אחי ובני עמי וישמע אליכם ה’. זכות גדולה ונפלאה מאד נגלתה בדורנו זה, בהיגלות נגלות יד ה’ החזקה והנעלמה, על עמו בחירו ישראל, שקיבץ את פזורנו והעלה אותנו אל ארץ נחלת אבות, עד אשר היינו בה עם יושב על אדמתו. 

קיבוץ גלויות זה – שנעשה במשך עשרות השנים האחרונות, הוא היה גרעין צמיחת הגאולה. ובבוא העת הנועדה לכך מלפני יוצר עולמו ובוחר בעמו ובארצות קודשו, הישרה רוח עצה וגבורה בלב כל חלוצינו הגיבורים, הנחילם עטרת ניצחון ויתן לנו את הארץ הזאת אשר נשבע לאבותינו. זכרו זאת והתבוננו מאד ודעו והאינו כי יד ה’ עשתה זאת, כדי למלאות דברו מפי נביאי קדשו לשלומו הנצחי של עם ישראל.

 
ועוד זאת שמרו מכל משמר את שלום העם ושלום המדינה. והאמת והשלום אהבו. כי המחלוקת והפירוד הם האויבים היותר מסוכנים, שהם כעש לבית יעקב וכרקב בעצמותיו. ולהפך, השלום והאחדות הם יסודות הנצח לקיומו הממלכתי של בית ישראל… הם הם העמודים שבית ישראל נכון עליהם תמיד והם צינורות הברכה ומקורות השפע וזרועות העוז והגבורה של עם ישראל.

שמרו והחזיקו שני עמודים אלה למען תתחזקו בעוז ובגבורה ותהדפו מפניכם כל כוחות ההרס המקיפים אותנו בטבעת חנק להשמידנו ולמחות שם ישראל ותורתו מעל פני האדמה. הסירו כל גורמי הפרוד והמחלוקת ממחננו וממדינתנו והעמידו במקומם כל גורמי השלום והאחדות והיה מחננו טהור ומקודש, מבוצר ומלוכד…”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *