בעקבות אותה פגישה מקרית ברכבת החלה התכתבות
בין דניאל – בחור דתי, לבין ד"ר רונן – אדם חילוני ואתיאיסט מוצהר.
ששת המכתבים הבאים ששלח דניאל לד"ר רונן עוסקים בכל נקודות המחלוקת העיקריות בין השקפת העולם האתיאיסטית-מודרנית לבין היהדות –
אמונה והתפתחות מקרית, מוסר ומשמעות החיים, מעמד הר סיני וייחודיותו של עם ישראל, קידמה ומודרניזציה, ועוד.
כל מי שהנושאים הללו קרובים לליבו מוזמן ליטול חלק בדיון אינטלקטואלי פתוח ומשוחרר מכל הנחות מוקדמות שנפתח בין השניים, ביסודות השקפת עולמנו כיהודים וכאנשים מודרניים.
__________________________________________________
תוכן:
מכתב מס' 1: על התפתחות מקרית ותכנון מכוון /"מה הקשר בין פלאפון למערכת העיכול שלך?"
נוסעי מעבורת החלל שסרקו את כוכב הלכת החדש שנתגלה עמדו נדהמים.
העמוד המלבני שהתגלה היה הוכחה ברורה לקיומה של צורה אינטליגנטית כלשהי של חיים.
למה מה שנכון לגבי עמוד פשוט, וכל שכן פלאפון או מעבד תמלילים לא נכון לגבי העין האנושית או המוח?
מכתב מספר 2: על מוסר ומשמעות החיים / "האם האדם הוא בסך הכול 'שימפנזה מלומדת'?"
כיצד מתנהג אתיאיסט כשעומדת לפניו דילמה מוסרית?
האם יש בכלל משמעות למושג 'צדק' בעולם שלו? האם יש איזשהו קריטריון ל'מעשה המוסרי'?
ובכלל, אם האדם אינו אלא 'שימפנזה מפותח' – למה בכלל להיות מוסרי?
מכתב מס' 3: ההתגלות ההיסטורית / מסע אל פסגת הר סיני
נניח שהיינו רוצים 'להמציא דת'. מה המרשם הנכון לעשות זאת כמו שצריך?
למה כולם בחרו לעשות זאת דווקא בדרך הכי פחות טובה?
עם מי דיבר מוחמד במערה, ואיך אלוקים מצפה מאתנו שנדע מי הוא נביא אמת ומי סתם משוגע?
מכתב מס' 4: "עם נבחר – האומנם?"
היו שאהבו אותו, היו ששנאו אותו, אך אף אחד לא היה יכול להישאר אדיש אליו. כבר 3000 שנה ש'הבעיה היהודית' לא יורדת מסדר יומו של העולם.
מה יש בו בעם הזה, שתמיד הוא נמצא במרכז העניינים? האם באמת הוא שונה מכולם? ומה ההבדל בין התפיסה של 'עם נבחר' ל'תורת הגזע' של הנאצים?
מכתב מס' 5: קידמה ומודרניזציה / "לאן צועד העולם – קדימה או אחורה?"
הקידמה העניקה לאדם הרבה דברים מופלאים. האם היא גם עשתה אותו מאושר יותר?
האם האדם המודרני שלם יותר, וחי בצורה בריאה יותר עם עצמו, או שהוא רק נעשה לחוץ, אנוכי ואלים יותר? מה עשתה המודרנה למצב המשפחה, למעמד האישה, ולביטחון הילדים? האם זה העולם שחלמנו עליו?
מה ההבדל בין ה'מאמינים' של היום ל'מאמינים' של פעם?
האם 'אי-האמונה' לא הפכה בעצמה להיות 'דת קנאית וסגורה'?
האם ייתכן שאת כל השאלות הגדולות שאנחנו 'ממציאים' מישהו כבר שאל לפנינו?
וכיצד קורה שאנו משקיעים את הזמן בדברים שוליים, אך לדבר המשמעותי ביותר בחיינו איננו מוצאים את הזמן?
