מכתב מס´ 3: ההתגלות ההיסטורית – מסע אל פסגת הר סיני

נניח שהיינו רוצים ´להמציא דת´. מה המרשם הנכון לעשות זאת כמו שצריך? למה כולם בחרו לעשות זאת דווקא בדרך הכי פחות טובה? עם מי דיבר מוחמד במערה, ואיך אלוקים מצפה מאתנו שנדע מי הוא נביא אמת ומי סתם משוגע?

למכתב הקודם

ד"ר רונן היקר, שלום רב!

שמחתי לשמוע שמכתביי הקודמים עוררו אותך למחשבה, ולשיקול דעת מחודש בנוגע לכמה דברים שחשבת שהם פשוטים ואינם צריכים בדיקה כלל.

 

אולי קצת תופתע ממה שאני עומד לכתוב עכשיו, אך אם היית שואל מה מוביל אותי אל האמונה, לא הייתי אומר לך בראש הרשימה דווקא את מה שכתבתי לך עד עכשיו במכתביי הראשונים.

אני הייתי מדבר על דבר אחר לגמרי.

הייתי מתחיל ממעמד הר סיני.

כן, אותו מעמד שכינית אותו: 'פולקלור עממי חסר בסיס', 'מיתוס ישן שכמותו תמצא אצל כל הדתות', ושאר כינויים לא מחמיאים שהספקתי לשמוע מפיך בשיחה הקצרה שלנו ברכבת.

 

כמו שאמרתי במכתבי הראשון אינני הולך לנסות ולהוכיח לך את קיום המעמד כעובדה היסטורית בלתי ניתנת לערעור, שודאותה עולה בהרבה על הרבה עובדות היסטוריות אחרות שאנו מחשיבים למבוססות.

אני רוצה לצאת דווקא מתוך נקודת ההנחה שלך, ד"ר רונן. כן, מתוך ההנחה שאותו מעמד לא היה ולא נברא, ועל בסיס זה לשאול אותך כמה שאלות.

 

        בודאי תסכים איתי שאם אתה ואני היינו רוצים 'להמציא דת', כן, להמציא דת שתתקבל על ידי ההמונים ותתפשט אצלם, לו רק היינו יכולים היינו מעדיפים להעמיד בבסיסה יסוד חזק ומשכנע (ככלות הכול, אם אנחנו רוצים למסור לאנשים דת שדורשת מהם דרישות מפליגות בכל הנוגע לכספם ולחייהם, מטילה עליהם הגבלות וסייגים, מצוות עשה ולא תעשה, ומכריחה אותם לשנות בצורה משמעותית את הדרך בה הורגלו לחיות עד עתה, אנחנו צריכים לספק להם הוכחה משכנעת, הלא כן?).

אין ספק שהסיפור של מעמד הר סיני (וכאמור, אני יוצא מתוך נקודת הנחה שלך שהוא מעולם לא התרחש במציאות!) הוא דוגמא טובה לבסיס כזה – סיפור על התגלות אלוהית ישירה לעם שלם המונה מליונים, גברים, נשים וטף (התוספת של עשרות ניסים שנעשו במהלך היציאה ממצרים והשהות במשך עשרות השנים במדבר, אמנם יכולה להוסיף לאמינות, אך היא איננה הכרחית).

זה נשמע רציני ומשכנע כיוון שזה ניתן  לאימות היסטורי.

    אבל דבר אחד ברור. בשום אופן לא היינו בוחרים בסיפור משונה כמו זה שעומד בבסיס של הנצרות והאיסלאם, למשל – סיפור של התגלות אלוהית לאדם יחיד, בצירוף כמה ניסים שנעשו בנוכחות מספר לא גדול של אנשים.

      ניקח לדוגמא את מוחמד, מייסד דת האיסלאם. הוא סיפר שהלך להתבודד במדבר, ושם, במערה, נגלה אליו המלאך גבריאל והטיל עליו את שליחותו. גם הנצרות מתחילה בצורה דומה – בסיפורים על התגלויות אלוהיות לאנשים בודדים, וניסים שנעשו לפני קומץ אנשים שאין שום דרך לדעת מי הם, ולברר האם מה שמספרים אכן התרחש במציאות או שזו סתם פנטזיה של איזה הוזה או מטורף. 

זה יכול להיות מאד נחמד לספר סיפורים כאלו, אבל כעת כבר יצטרך השומע להחליט האם להאמין לזה או לא. ככלות הכול, בכל בית משוגעים שמכבד את עצמו תוכל למצוא לפחות אדם אחד או שניים שיספרו לך ברצינות תהומית שאלוקים דיבר איתם הבוקר. לעיתים הם אפילו יהיו מוכנים להישבע בכל היקר להם שזה בדיוק מה שקרה.

אבל האם תאמין להם, ד"ר רונן?

אני מניח שזה לא יהיה ניחוש פרוע מבחינתי לומר שתשובתך תהיה שלילית.

אחרי הכול, בדיוק בגלל זה הם נמצאים שם בפנים, כלואים במוסד סגור, ואתה נמצא כאן, בחוץ (ודרך אגב, כמה 'לא חכם' מצידו של אלוקים לבחור בדרך כזו כדי להתגלות לבני האדם. איך הוא מצפה שנדע מי מבין כל עשרות (או מאות) הטוענים שרק איתם דיבר, הוא דובר אמת, וכל השאר הם שקרנים או הוזים? האם אפשר בכלל לְאַמת דבר כזה? איך אלוקים מצפה שבני אדם יגלו מי היא הדת האמיתית בתוך שלל הדתות הטוענות לבלעדיות מוחלטת על האמת? ).

 

לאור הדברים הללו עולות כמה שאלות נוקבות.

אחרי שהסכמנו בינינו שהדרך הטובה והרצינית לבסס עליה דת היא רק בטענה של התגלות אלוהית לעם שלם, דרך שהיא גם היחידה הניתנת לאימות היסטורי,

ואם נצא מתוך נקודת ההנחה שלך, ד"ר רונן, שאותה התגלות בהר סיני לא הייתה ולא נבראה, אלא היא פרי זיוף של מוחו הקודח של מישהו אי שם במהלך ההיסטוריה (מתי? איפה? ומהו בדיוק האינטרס שלו שנקשור כל יום קוביות שחורות מעור של פרה על היד ועל הראש, ושלא נלבש צמר ופשתים ביחד?  הוא לא היה יכול לחשוב על משהו יותר משכנע מתקבל על הדעת?).  לאור כל זה עולות לנגד עינינו כמה פליאות:

 

     האם יש איזה הסבר לכך שכל הדתות האחרות (וכאן אני מזמין אותך לאתגר, ד"ר רונן. צא ובדוק!) בחרו דווקא בצורה הכי פחות משכנעת כדי לבסס עליה את אמיתותן, צורה שאין שום דרך לוודא האם היא אמת או המצאה דמיונית של מוחו הקודח של איזה פנטזיונר?

דתות רבות העתיקו מהיהדות רעיונות ומושגים בצורה ישירה או בשינויים קלים.  אין דבר יותר מרכזי בתרבות המערבית מאשר האמונה באל אחד ובעשרת הדיברות. אך משום מה הרעיון היחיד שהוא היסוד של השיטה כולה ושנותן לה את תוקפה – לא הועתק ונשאר נחלתה של היהדות בלבד (וגם שתי הדתות הגדולות שבאו אחרי היהדות – הנצרות והאיסלאם, מעולם לא ניסו להכחיש את המעמד הזה, אלא הודו בו, ורק טענו שאחר כך הקב"ה 'שינה את דעתו' בעקבות חטאי ישראל (ולא ניכנס כרגע לדחיית טענה זו)).

 

אבל נשאלת השאלה, אם זו טענה שניתן לזייף ולהמציא (זו הייתה נקודת המוצא שלנו, זוכר?), איך אפשר להסביר את העובדה שאף דת אחרת לא עשתה זאת בעקבותינו?

במקום זו בחרו כולן להתבסס על הטענה הכי פחות הגיונית, טענה שמעצם מהותה לא ניתנת לאימות כלל – הטענה שאלוקים העביר את רצונו דרך איש אחד בלבד.  

וכי את מה שאנחנו עשינו, הם לא יכולים לעשות?

מה מונע בעדם מלעשות את אותו הדבר בדיוק?

         

         ומה תגיד, ד"ר רונן, אם אומַר לך שהדבר המדהים הזה – שלכל אורך ההיסטוריה לא יהיה אף אחד שינסה לחקות את טענת ההתגלות האלוהית לכל העם, שהדבר הזה נצפה בתורה בפירוש?

משה רבינו, באחד מן המסרים האחרונים שלו לעם ישראל זמן קצר לפני מותו לפני 3,300 שנה, ניבא במפורש שהדבר היחיד בתורה שהגויים לא ינסו לעולם לחקות הוא טענת ההתגלות הלאומית. באתגר ישיר לדורות העתיד, לבדוק את כל דברי ימי העולם ולהיווכח, שאין אומה אחרת שטענה שהייתה לה התגלות לאומית, משה מכריז (דברים, פרק ד', פס' לב-לד', אתה מוזמן לעיין בפנים):

"כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך, למן יום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ (כלומר, משחר האנושות ועד היום), ולמקצה השמים ועד קצה השמים (כלומר, בכל העולם כולו), הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו? השמע עם קול אלוקים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי? או הניסה אלוקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות, באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדולים ככל אשר עשה לכם ה' אלוהיכם במצרים לעיניך? ".

 

        ושים לב, ד"ר רונן, משה לא מתחייב רק שלא היה מעמד כזה ("הנהיה כדבר הגדול הזה"), אלא שגם אף אחד לא יעיז לטעון כך – "או הנשמע כמוהו" (כלומר, גם לא תשמעו על דבר כזה) !!!

אבל רגע אחד, הרי אם כל זה הוא זיוף, מדוע להבטיח דבר כזה?!  וכי את מה שאתה עשית אחרים לא יוכלו לעשות?!  למה בכלל להתחייב על דבר שאין באפשרותך להבטיח את קיומו?!  הרי אם כל הסיפור של מעמד הר סיני הוא בסך הכול "פולקלור עממי חסר בסיס" (כלשונך) –  הרי כמו שהמציא אותו משה רבינו (או מי שזה לא יהיה), כל אחד אחר היה יכול לעשות את אותו הדבר בדיוק, לא?

 

 

כמו ששמת לב, ד"ר רונן, במכתב הזה לא ניסיתי כלל להוכיח ולבסס את מעמד הר סיני כעובדה היסטורית. פשוט ניסיתי לקבל את ההנחה שלך שאותו מעמד לא היה ולא נברא, ולשאול כמה שאלות יסוד פשוטות שעולות לאור ההנחה הזו.

האם חשבת פעם על השאלות הללו? האם יש לך תשובות? האם ההסברים שבידך מניחים את הדעת?

 

מצפה למכתבך בהקדם

שלך

דניאל

 

    

למכתב הבא – 'עם נבחר' – האומנם?!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *