לא מזמן שאלתי ילד בכיתה ה' – "תגיד, כמה חברים יש לך?". התברר שהייתי די תמים. בסך הכול התכוונתי לתהות על מעמדו בכיתה ועל מספר החברים הקרובים שיש לו בבית-ספר. אך הוא, מבלי להתבלבל לרגע, היישיר אלי מבט ואמר בהטעמה "חמש מאות ארבעים ושלושה", כשחיוך גאה מתנוסס על שפתיו. לקח לי כמה שניות לעכל את התשובה ולקלוט שאנחנו פשוט לא מדברים על אותו הדבר. הוא התכוון לפייסבוק. הרשת החברתית הפופולארית בעולם שסוחפת מאות מיליונים ומספקת להם חוויה של חברוּת וקשר. אני דיברתי בסך הכול על החיים האמיתיים. על מה שמתרחש בעולם שמחוץ למסך. שָם, למרבה הצער, מצבו של הילד הנ"ל עגום למדי. אין לו כמעט חברים, וגם עם המעט שיש הוא לא יודע להסתדר. למעשה, גם אין לו כל-כך זמן אליהם. הוא עסוק שעות ארוכות ביום בבהייה במסך. בהוספת פרצופים לערימת החברים הווירטואלית שלו, בהעלאה של סטטוסים חלולים ובאגירת לייקים אובססיבית.
הקוריוז הקטן הנ"ל מתמצת את סיפורו העצוב של דור שלם שנמצא במרדף בלתי פוסק אחרי חברוּת, אבל בעצם איבד אותה מזמן. העניין הוא ש'תסמונת הפייסבוק' אינה תוקפת רק ילדים ביסודי. היא שואבת לתוכה אנשים בכל גיל ומזמינה אותנו לשאול את עצמנו בכנות: איפה אנחנו בכל הסיפור הזה? מה המקום שהחברות והקשר עם אנשים תופסים בחיים שלנו? אילו מערכות יחסים יש לנו עם הקרובים אלינו ומה עבר עליהן בשנים האחרונות?
בית ספר לחברוּת
השלב בחיים בו אתם נמצאים עכשיו הוא נקודת מפנה מבחינת העולם החברתי שלכם. עם סיום השירות הצבאי/לאומי וה'חזרה אל העולם' אתם מופתעים לגלות שמשהו קרה לחברים שלכם. חלקם נעלמו, אחרים השתנו ואלו שעדיין נותרו לפעמים כבר לא מעניינים אתכם כמו בעבר.
קודם כל, תירגעו. זה לא אומר שמשהו לא בסדר אתכם. פשוט התקדמתם ב"ה כמה צעדים בחיים. התפתחתם, הרחבתם אופקים ועברתם תהליכים. מהמקום החדש אפשר לגשת שוב אל השדה החברתי, אך הפעם ממקום יותר בוגר ובעיקר יותר בוחר.
יצירת חברוּת אמת וניהול מערכות יחסים בריאות זו אומנות של ממש. עם השנים אדם רוכז אותה לעצמו. אמוּר, בכל אופן. כי מי שלא יצליח להסתדר עם שותף לדירה, שלא יודע להתחשב, להכיל, להיות רגיש לזולת ולצרכיו, מה יעשה עם בן/ת זוג לחיים, שם רמת החיבור והמחויבות גבוהים הרבה יותר?
לכן ניתן לראות את מערכות הקשרים שאתם בונים עכשיו, כסוג של בית ספר לחברות. מי שיעבור אותו בהצלחה, יוכל להשתדרג אחר כך במסגרת הנישואין, ביחסיו עם ילדיו בעז"ה, במקום העבודה ובכל מקום אחר.
עשה זאת בעצמך
אז מה השתנה? בתור ילד – בחרו לך את החברים… מגיל צעיר קבעו בשבילך עם מי תשחק וליד מי תשב בכיתה. גם בהמשך, כשנדמה היה לנו שאנחנו שמחליטים, היינו מושפעים מאוד מעניינים של תדמית חברתית, סטיגמות ורצון להיות מקובל. סִימַנוּ לעצמנו באופן ברור עם מי אנחנו מסתובבים ועם מי לא בא לנו שיראו אותנו בחברתו. בשלב בחיים בו אתם נמצאים עכשיו יש מקום להערכת מצב מחודשת, בוגרת ומודעת, אילו קשרים חברתיים אני רוצה לטפח ולהעצים, ולאילו אני נותן לדעוך מעצמם. מעכשיו אני כבר לא תלוי בגורמים אחרים שיעשו בשבילי את העבודה, אלא מרשה לעצמי ליזום ולדחוף קדימה קשרים שאני מעוניין בהם. בתקופה של החלטות משמעותיות עם השלכות לעתיד, של עיצוב הדרך, לאנשים שמקיפים אותך ולחברים שלך יש השפעה גדולה עליך, לטוב ולרע. לכן כל כך חשוב לבנות מערכות יחסים שיוכלו לתמוך ולמשוך למקומות הנכונים, ולא כאלו שיזיקו וירחיקו. ליצור חברויות עומק שיהיו בנויות על שאיפות משותפות ועל חיבור פנימי עמוק, ולא רק על תחביבים דומים וסיפוק צרכים הדדי. להבין שקשר עמוק ואיכותי אינו משהו שקורה מעצמו. "וקנה לך חבר" (אבות א,ו), קבעו חז"ל, כולל נכונות להשקיע זמן, כוחות ואולי אפילו כסף כדי לבנות משהו משמעותי וטוב.
ושתי אזהרות לסיום…
"ותשועה ברוב יועץ" (משלי יא,יד), אמר החכם באדם. טוב לשמוע דעות נוספות ולהאיר את הדרך בנקודות מבט שלא חשבתי עליהן בעצמי. יחד עם זה צריך להיזהר לא להפוך את ההתייעצות לאובססיה, ולעשות סקר דעת קהל, בפרט כשמדובר בענינים מאוד אישים (התלבטויות דייטים, למשל). כמובן שחשוב גם לבחור את היועצים הנכונים. השותפה לחדר היא אולי הכי זמינה, אך לא בהכרח הכי מתאימה כדי לתת לי את העצה הנכונה לגבי האם להיפרד ממנו או לא.
ודבר שני, בעולם ווירטואלי, בו קל להמיר את מערכת היחסים החמה-נוגעת-אותנטית במשהו קר-שטחי-פייסבוקי, תזכרו תמיד – אין תחליף לדבר האמיתי. לא משנה כמה חברים יהיו לכם בפייסבוק, מה שקובע הוא מי יהיה לצידכם ברגעי הצורך. מי יוכל לתת לכם כתף תומכת בזמן של עצב או חיבוק אוהב ברגע של שמחה. בהצלחה!
