דברים נוראיים שקורים בימים נוראים (קטע היתולי)

1. אתה מברר כל שנה מחדש מה זה בדיוק "רוביא", "כרתי" ו"קרא".

2. אתה משרטט שרטוט ארכיטקטוני מדויק של בית הכנסת כדי להסביר לאשתך איפה היא יושבת השנה.

3. אתה מרגיע את אשתך כשהיא מגלה ששוב הושיבו אותה מאחורה מדי ובדיוק מתחת למזגן, ובלב אתה מתפלל שבשנה הבאה יתנו לך מקום משובח שכזה.

4. אתה מתלבט אם עדיף להשתמש השנה ב"מחזור רבה" בשביל לדפדף בכיף את כל הפיוטים,
או ב"רינת ישראל" שחוסך את הדפדוף. בסוף אתה הולך על "מחזור המקדש" ומקבל נקע בשורש כף היד.

5. אתה תוהה בחרדה מי יהיה שליח הציבור במוסף: חזן מקצועי; חובבן מזמר; או שמא השילוב המקובל:
חובבן מזמר שבטוח שהוא חזן מקצועי.

6. אתה מדפדף בפעם העשרים ותשע לסוף מוסף ומחשב כמה עמודים עוד נשארו.

7. אתה מנסה להסתיר את זה שאתה משתמש באצבעות כדי לספור כמה פעמים כבר אמרת את מזמור "למנצח".

8. אתה מחזיק את עצמך שלא להתפוצץ מצחוק כשקול השופר נשבר ועובר בפתאומיות מקול בס עבה לקול סופרן מקרטע.

9. אתה מגחך על כל אלה שמתלהבים מ"תקיעה גדולה" ובכל זאת לא מתאפק ומציץ בשעון כדי למדוד
שניות.

10. אתה שועט לקידוש ראש השנה רק כדי לגלות ששוב מדובר בבייגלה משנה שעברה, "עוגת הבית" שפג
תוקפה ו"סופר דרינק" מנטה.

11. אתה מדפדף בהיסטריה במחזור כשקוראים לך לפתוח ארון, ומחפש את ה"סוגרין את הארון" כדי לא
לפשל.

12. אתה מחשב איך לפזר 20 מטבעות של שקל בין 49 קופות צדקה שמונחות במנחה בערב יום הכיפורים על הבימה.

13. לפני שאתה יוצא מהבית לתפילת ערב יום הכיפורים, אתה מציץ החוצה לוודא שכולם אכן הולכים עם
טלית לתפילה בערב, כדי לא לצאת אידיוט.

14. אתה מקפיד ללכת רק על הכביש הריק ממכוניות וכמעט נדרס על ידי עדר זאטוטים על אופניים.

15. מישהו מעיר לך על כך שלא ראוי לנעול קרוקס ביום הכיפורים. אותו מישהו תמיד נעול בכפכפי
גומי עירקיות מהמאה הקודמת או בנעלי בד לבנות בסגנון של מתעשר קשיש מפלורידה.

16. למרות שמדובר ביום הכיפורים, עוברות במחשבתך מחשבות של "לא תחמוד", "לא תגנוב" ו "לא תרצח" והכל בגלל שקית הבמבה של הילד שיושב לפניך.

17. אתה מניח את ברכיך על פיסת טישו חצי-משומשת, וכורע בזהירות כדי שלא לנגוח ברגליו של הזה
שלפניך ולא לבעוט בפדחתו של הזה מאחוריך. רגע, באיזה מה"כורעים ומשתחווים" לא באמת כורעים
ומשתחווים?

18. אתה חוטף קריזה כשבמוצאי יום הכיפורים תמיד מישהו גורר אותך לריקודי ה"לשנה הבאה". כשזה נגמר, דוחפים לך את הקידוש לבנה. המחמירים גם מוסיפים הלצה חבוטה ומכריזים: "הציבור מוזמן לקידוש" לפני קידוש לבנה.