הרעיונות שישדרגו לכם את שולחן החג המשפחתי בראש השנה ושבת

אין מה לומר, לא קל לנו להתנתק מעולם החול. אנחנו שקועים עמוק וחזק בעולם של זפזופ וסימוס, ולהיפרד פתאום מהווצאפ לשלושה ימים שלמים נראה קשה יותר מלצלוח את הכנרת בשחיה.

מצד שני, מעניקים לנו כאן מתנה משמים. הזדמנות חד-פעמית שחבל להחמיץ! יום שהוא לא רק ההתחלה של השנה אלא הראש שלה. ובדיוק כמו בגוף האדם – כל מה שקורה בראש משפיע על הגוף כולו. זהוהזמן היקר ביותר בשנה שכל רגע בו שקול לימים ושבועות שלמים. כל השתדלות מיוחדת בתפילה, כל מחשבה טובה, כל רצון והשתוקקות שמתעוררים בנו בחג הזה – מכים גלים ומשפיעים על איך שתיראה השנה כולה. ואם רק נִזָּכֵר שבעצם כל הצרות והאסונות (כמו גם הדברים הטובים) של השנה החולפת – נקבעו בדיוק ביום הזה לפני שנה, נבין שמדובר בעסק רציני לגמרי…

שניים במחיר אחד?

טעות נפוצה היא לחשוב שבמקרה קיבלנו כאן סוג של 'העתק-הדבק'. זה לא נכון. למרות הדמיון החיצוני, היום השני של ר"ה אינו התאום הזהה של היום הראשון. יש להם תפקיד שונה ותוכן רוחני אחר לגמרי. בספר הזוהר מדובר על מידות שונות שמתגלות בהם – יראה ואהבה, "דינא קשיא" ו"דינא רפיא", והמשיך בזה האר"י הקדוש ואחריו ספרי החסידות שנתנו להבדלים הללו מובנים שונים. היו שהסבירו שביום הראשון אנו נידונים על העניינים הרוחניים ובשני על הגשמיים. היו שחילקו בין דין לַכְּלל לבין דין פרטי של כל אחד ואחת מאתנו, ועוד. כל זה, כמובן, יכול וצריך לבוא לידי ביטוי בכוונות הלב שלנו בעת התפילות ובמחשבות שעוברות לנו בראש לאורך היום.

קבלו טיפ קטן: דאגו לעצמכם לפני החג למחזור עם פירושים ורעיונות. יצאו בשנים האחרונות כמה ממש נהדרים שיכולים לשדרג את התפילה למשהו אחר לגמרי.

אוכל – קדימה אוכל

חייבים להודות שאפילו ברמה הפיזית זה לא קל. הגוף שלנו לא מורגל לאכול שבע ארוחות כבדות, זו אחר זו.

אז מה עושים?

קודם כל, לא חייבים תמיד בשרי. ארוחה חלבית יכולה להיות גיוון נפלא וטעים ויחד עם זה לצאת חגיגית ומכבדת.

עדיין לא מאוחר להזמין לסעודה את השכנים החילונים מהבניין ממול או סתם מכרים שזו הזדמנות לשדרג את הקשר איתם.

ראוי שכל אחד מבני הבית ייתן כתף להפקת הפרויקט – לעזור לקנות, לערוך, לְפַנוֹת, לשטוף כלים, והכי חשוב – לפרגן בקול רם לאמא שעוד משנה שעברה עומדת ומבשלת למעננו.

יש מנהג יפה שלקראת הסעודה הראשונה של החג כל אחד מכין לשאר בני המשפחה כרטיסי ברכה אישיים, יפים ומקוריים. ממש כיף להגיע לקידוש הראשון ולגלות מתחת הצלחת שלך ערֵמה של כרטיסי ברכה ומכתבים חמודים וחמים מכל אחד מהסובבים.

מה עוד? מחלקים מראש תפקידים בין בני המשפחה, וכל אחד צריך להכין דבר תורה אחד/משחק/סיפור/דיון וכדו'. הם יפוזרו בין שבע הארוחות. אם לקטנים קשה להכין לבד – הגדולים יעזרו להם.

הנה כמה רעיונות לדיונים והפעלות משפחתיים לשימושכם:

* מסכמים שנה – מעלים זיכרונות מן השנה שחלפה. כל אחד מספר על האירוע שהיה הכי משמעותי/מפתיע/ מאכזב/מרגש בעבורו במהלך השנה.

* הכרת הטוב – על מה היינו רוצה להודות לה' על השנה האחרונה (ביחס לעם ישראל בכלל ובאופן אישי)? למי עוד היינו רוצים להודות בהזדמנות הזאת?

* השראה – כל אחד בוחר דמות שמעוררת בו השראה ומשתף בסיפור/אנקדוטה אופיינית עליה * חִשְבוּ על טיפ לכולם לכבוד השנה החדשה.

* שיתופים וסיפורים – סַפְּרוּ על נס שקרה לכם או למישהו שאתם מכירים בשנה האחרונה / על חוויה קשה שקרתה לכם וכיצד דווקא היא תרמה לחייכם, על הרגל שהייתם רוצים להיפטר ממנו וכדו'.

* ברכות ואיחולים –

– כל אחד אומר שני דברים שהוא מאחל לעצמו לשנה הבאה.

– אוספים מהבית כמה חפצים (מפתח, מקל כביסה, צעיף וכדומה) או גוזרים בערב החג תמונות מהעיתון – וכל אחד בוחר חפץ או תמונה ואומר איך זה מתקשר אצלו למישהו מבני המשפחה ומברך אותו בעקבות זה.

– בוחרים דמויות מוכרות (ראש הממשלה, מנהלת בית הספר, הדודה שוּלה וכדו') – ואומרים מה אנו רוצים לאחל להם לשנה הקרובה. מה אנחנו רוצים לאחל לעצמנו כמשפחה? ולעם ישראל?

* אפשר גם לדון בקריאות התורה ובהפטרות. כולן עוצמתיות ומלאות תוכן (הולדת יצחק, עקידת יצחק, הולדת שמואל…).

* להמציא סימנים חדשים, יצירתיים ומצחיקים נוסף על המסורתיים המוכרים (רימון, תפוח בדבש, ראש של דג וכו'), וראשי תיבות מקוריים לתשע"ח (תהא שנה עם חיוך?).

לא נפסיק לשיר

לשבת יש את אוסף הזמירות המוכר, אך בראש השנה גם כשאנחנו רוצים לשיר, לא תמיד מוצאים מה. הנה רשימה מהשרוול לשימושכם:

בספר חיים * אבינו מלכנו חננו ועננו * תהא השעה הזאת * חמול על מעשיך * אדון הסליחות * שובו אליי * השיבנו ה' אליך * אבינו אב הרחמן המרחם, ארשת שפתינו, לב טהור, ונתנה תוקף, ובאו האובדים, שמחה לארצך, הבן יקיר לי אפרים, אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה.

השבת הראשונה

רבים מרגישים שאחרי היומיים המרוכזים האלו, להצמיד אליהם גם שבת זה כבר יותר מדי. 3 כפיות סוכר בכוס קפה אחת. מצד שני, אסור להתעלם מהיתרון הגדול – השנה לא נוחתים מהרוממות הנשגבת של ראש השנה, היישר לימי החול (בפרט שמה שמחכה לנו מאחורי הסיבוב זה צום גדליה…), ויש הזדמנות להמשיך ולהתעלות אל שבת, ולא סתם, אלא שבת שובה. סְפֵרָה אחרת, שבעצם מכניסה אותנו עמוק לתוך האווירה של עשרת ימי התשובה שפסגתם היא יום כיפור. השבת הזאת היא זמן מתאים לדון מה בעצם אומר לנו המושג 'תשובה' ומשמעותו עבורנו:

אילו אסוציאציות עולות לנו בראש כשאנחנו שומעים את המילה הזאת? אילו רגשות מתעוררים אז בלב?

מה עוצר אותנו מלעשות שינויים בחיינו? מה יכול לעזור להתגבר עליהם?

במה כמשפחה אנחנו יכולים להשתפר בשנה הקרובה? ובמה עם ישראל?

ומשהו מתוק לסיום…

נחתום בטיפ קטן. נהגו לאכול בראש השנה דברים מתוקים, לסימן שתהיה שנה טובה ומתוקה. הַרְשוּ לי להציע לכם עוד סימן, המוזכר בספרים: להיות בחג הזה… יהודים מתוקים. לא לתת לאורך של התפילות, למפגשים המשפחתיים בסעודות, ולצירוף של שלושת הימים, להוציא אותנו משיווי משקל. רק לא לאבד את הסבלנות ולהתעצבן. קחו נשימה עמוקה, חייכו אל העולם, וקבלו את החג הזה בשמחה ובהתלהבות. אל תפסיקו להיות מתוקים ומאירי פנים לכולם כמו שאתם באמת. שנזכה בע"ה לשנה נפלאה ותהא שנה עֲמוסת חידושים.