´תשובה´ – לא מה שחשבתם

יש מושגים שרק מלשמוע את הצליל שלהם אתה מתייבש. כבדוּת נמסכת בעורקיך, ותחושה של ריפיון וחולשה משתלטת עליך. אחד מהם הוא המושג ´חזרה בתשובה´.

יש מושגים שרק מלשמוע את הצליל שלהם אתה מתייבש. כבדוּת נמסכת בעורקיך, ותחושה של ריפיון וחולשה משתלטת עליך. אחד מהם הוא המושג 'חזרה בתשובה'. שתי מילים בסך הכול, אך הן גוררות איתן משא כבד ומעיק. עגלה מליאת אסוציאציות של רגשות אשם, תסכול וחשבון נפש נוקב, כשמנגינה נוּגַה של "אשמנו, בגדנו, גזלנו…" מסתלסלת ברקע. הדתיים פתרו את הבעיה בכך שהעבירו את כובד האחריות ישר לאחיהם החילונים. "ש'הם' יחזרו בתשובה! יתחילו לשמור שבת, כשרות, טהרת המשפחה…". החילונים, מצידם, לא היו צריכים לפתור את הבעיה, שהרי מבחינתם, כלל אינה קיימת – "עזוב אותך, הדברים האלו לא בשבילנו, אנחנו הרי חילונים…".

 

משורר התשובה

ג' באלול, הוא יום עלייתו לגנזי מרומים של הכהן הגדול, הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל. שתל הקב"ה בכל דור נשמות מיוחדות של צדיקים שיאירו בתורתם ויהיו כעמוד האש שלפני המחנה. אחד המיוחדים שבהם היא הרב קוק. ענק רוחני שידיו רב לו בכל מקצועות התורה – הלכה ואגדה, מוסר וקבלה, מדרש ושירה. כל זאת לצד ידע רחב בהגות העולמית, יכולת הנהגה ואישיות מופתית, שטווח השפעתה חורג בהרבה מתקופת חייה. הרב קוק השאיר אחריו יבול עצום של כתבים, שעד היום, כמעט שמונים שנה אחרי פטירתו, לא כולם יצא לאור. והאיש הגדול הזה, שלא היה תחום רוחני שמגע הקסם שלו לא הותיר בו חותם, חש משיכה כבירה וטוטאלית דווקא למושג ה'תשובה'. ולמרות שתחומי עיסוקו והגותו הקיפו את הכול, לא נמנע מלכתוב על עצמו את המשפט המפליא הבא: "הנני מוצא את עצמי נוטה לחשוב ולדבר תמיד רק על אודותה". הוא לא הסתפק בזה והוסיף "רוח התשובה מרחף בעולם והוא נותן לו את עיקר ציביונו", ובמקום אחר "התשובה היא תופסת את החלק היותר גדול בתורה ובחיים, עליה בנויות כל התקוות האישיות והציבוריות".

 

קצה הקרחון

כל המשפטים האלו נראים מוגזמים, שלא לומר מוזרים, ביחס למושג התשובה שאנחנו מכירים. אדם חטא, פישל – עכשיו הוא צריך לתקן, ולחזור בתשובה. זה כל הסיפור, לא? כמובן שדבר כזה כמובן שייך רק לחוטאים ולא לצדיקים גמורים, והוא רלוונטי רק לבני אדם בעלי בחירה אך לא לבעלי חיים או לחפצים דוממים. אבל כשאנו פותחים את הספר המופלא "אורות התשובה" (בין היחידים שיצאו לאור עוד בחייו של הרב קוק, שאמר עליו "את אורות התשובה צריכים ללמוד בלי גבול", ואף היה לומד בו בעצמו בימי אלול), אנו מגלים שכנראה מעולם לא הבנו באמת מה זו תשובה. "ממעמקים באה התשובה…משאיפת המציאות כולה להיות יותר טובה ומזוככת, יותר חסינה ומעולה ממה שהיא" (אורות התשובה ו,א). נסביר במילים פשוטות – כשברא הקב"ה את העולם הוא יצר מציאות שבה ההעלם וההסתר רב על הגלוי. ההתרחשות החומרית נראית העיקר, ושטף החיים הכולל מלחמות וסכסוכים, יצרים ואינטרסים, קלקולים וחטאים, נדמה לנו כדבר הבלעדי. אך במעמקי המציאות קיימת גם נשמה. הכוח הגרעיני שמזרים חיים ודוחף ללא הרף את המציאות קדימה אל מקום גבוה וטוב יותר. והנשמה הזו לא מפסיקה לרגע אחד להתגעגע ולכסוף להתחבר שוב אל דוֹדהּ. והשאיפה הזו אל הטוב המוחלט והשלם, אל האינסוף ברוך הוא – היא זה שמחוללת את כל תנועות ההתקדמות האנושית והעולמית לאורך כל ההיסטוריה.

 

מה הקשר בין פמיניזם, איכות הסביבה ודמוקרטיה?

התפיסה החדשנית הזו מרחיבה את מושג התשובה בלי גבול, ופוקחת עיניים להבין שהרבה תהליכים 'חילוניים' כביכול, שעד היום ייתכן וראינו בהם משהו נפרד, זר לעולם התורני – הם בעצם זרם מים בנהר החיים הגדול של התשובה. הדאגה לזכויות האדם ולעצירת פגיעה במיעוטים, למניעת קיפוח האישה ולביעור הבערות בעולם, הדחיפה לשדרג את הטכנולוגיה ולקדם את המדע והרפואה, לשמירה על איכות הסביבה ולהקפדה על אורח חיים בריא וספורטיבי – כל אלו הם חלק מתהליך התשובה שעובר על עולמנו בדרך לתיקונו במלכות שד-י. ברור שההתעלות המוסרית וההתפתחות התורנית הם המוקד ועמוד השידרה של התנועה הזו, אך היקפה פורץ את גבולות בית המדרש, ואין משהו בתנועת המציאות קדימה, שאינו כלול בו. תשובה במובן העמוק הזה – של החתירה הבלתי פוסקת אל-על, כוללת בתוכה צדיקים גמורים לא פחות מאשר רשעים, והיא מפעמת לא רק בבני אדם אלא בכל פרה גועה, ציפור מצייצת ופרח מלבלב. כמובן שגם חזרת ישראל לארצו והקמת מדינתו הם נדבך חשוב בתהליך התשובה הזה, וגם אם הוא נעשה על ידי 'כופרים גמורים', הרי שהם בעלי תשובה גדולים, מבלי ידיעתם. מושג התשובה שאנחנו מכירים, במובן של תיקון לחטא ספציפי, הוא רק סעיף קטן, קצה קרחון, של המובן המלא והעצום של תשובה.

 

עליית מדריגה

ונקודה למחשבה לסיום: האם ייתכן שכמו שאת ההבנה שלנו במושג התשובה צריך לשדרג, להעמיק ולגלות בו אופקים חדשים, כך אפשר וצריך לעשות בכל המושגים התורניים שהכרנו כבר כילדים אך ייתכן שאנו רק מגרדים הקליפה החיצונית שלהם, כדוגמת 'תורה', 'תפילה', 'שבת', 'צניעות' ועוד?

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *