זוגיות תחת אִיוּם

יש איתו בחוג המון בנות בערך בגילו, חילוניות ודתיות. לא נעים לי לומר אבל זה ממש מפריע לי.

שאלה: אני בת 21 ובעלי בן 22 ואנחנו נשואים חצי שנה. ברוך ה’ יש לנו זוגיות טובה וכיף לנו ביחד. יש רק דבר אחד שמקלקל את האידיליה היפה שתיארתי. הלימודים של בעלי. לפני כמה חודשים הוא התחיל במסלול של ארבע שנות לימוד באוניברסיטה. יש איתו בחוג המון בנות בערך בגילו, חילוניות ודתיות. לא נעים לי לומר אבל זה ממש מפריע לי. בעלי הוא טיפוס מאוד חברותי, ובכל מקום שהוא מגיע, ישר הוא מתחבב על כולם. ואני נשארת מאחור וכל הזמן חוששת. אתמול בערב התקשרה אליו אחת הסטודנטיות לשאול שאלה. אמרתי לו שזה מפריע לי. הוא דחה אותי וטען שזה רק בענייני לימודים, ואין לי מה לחשוש, ואני האישה הכי והכי והכי…אני מאמינה לו, אבל כל בוקר נפרדת ממנו בתחושה לא טובה. משהו לא בסדר איתי? אני סתם מדמיינת? אני יודעת שהעולם שלנו מורכב מנשים וגברים שלומדים ועובדים יחד. אבל עדיין המחשבה שזה הולך להיות ככה ארבע שנים פשוט אוכלת אותי. מה לעשות?

 

תשובה: שלום לכם. נחלק את התשובה לשניים:

לבחורה

שאלתך משקפת דילמה מורכבת הקיימת בציבור הדתי לאומי. הרבה כתבו על שאלת החברה המעורבת בגיל תיכון, ודנו באריכות ביתרונותיה וחסרונותיה. מעטים עסקו בשאלה הזו כשהיא מופיעה בגיל מאוחר יותר. המציאות המעורבת בלימודים ובעבודה מציבה אתגר בפני כל צעיר וצעירה דתיים, וכמובן שהיא מקרינה גם על מוסד הנישואין. לפני הכול אני רוצה לומר שהתחושות שלך הן בריאות וחשובות, ונשים רבות שותפות להן. אינך צריכה להתכחש להן ולבטל אותן. היה מקום לדאגה דווקא לוּ היית אומרת ש’לא מזיז’ לך שבעלך נמצא בסיטואציה מעורבת כזו.

 

כיצד בכל זאת להתמודד עם החששות בצורה בריאה ובונה?

 

ראשית, עלייך להכיר בעובדה הפשוטה שבעלך בחר מקום לימודים כזה. אינני יודע מה היו הנסיבות והשיקולים שלו, אך לאחר ההחלטה – צריך ללמוד להשלים איתה. באותה מידה ייתכן שגם את תרצי בלימודים גבוהים ולא תמיד ניתן או רצוי למצוא מקום ‘על טהרת הבנות’. יש גם מקצועות הניתנים ללמידה רק במקומות מעורבים. במקרה כזה הרי הַייתְ מצפה לגיבוי ותמיכה מבעלך. טבעי שגם הוא יְצַפֵּה לדבר כזה ממך.

שנית, עליך להבדיל בין דמיונות לבין מציאות. עליך להתחזק ולחזק את עצמך להבחין בין עובדות של לימודים וקשר מקצועי-ענייני שיהיה קיים לא רק בתקופת הלימודים, אלא גם אחריה במקום העבודה, לבין ניפוח, דמיונות והשלכת משמעויות ללא בסיס מציאותי. כמה שתרשי לעצמך להיגרר לחלומות ואשליות, כמה שתקדישי זמן למחשבה על ה”בעיה”, כך תכניסי את עצמך למערבולת שיהיה קשה להשתחרר ממנה. היזכרי במכתבים, במסרונים, בטלפונים, במתנות של בעלך, שהביעו אהבה והערכה אליך בזמן שהכרתם. בתקופת האירוסין ובחיים המשותפים שלכם. אלו לא חלומות ודמיונות. אלו חוויות אמיתיות שהיו ו”מצווה” להרבות בזכירתן.

לצד זה, לגיטימי בהחלט לשתף את בעלך בחששות שלך, ולאפשר לו להרגיע אותך ולהניח את דעתך. אל תאשימי ואל תתקיפי אותו. שַדְרִי לו אמון והבהירי שהכול נובע מהאהבה הגדולה שלך כלפיו ומפני שהקשר שלכם כל-כך חשוב לך.

הנקודה שלישית היא חיזוק הביטחון העצמי שלך. כאדם, כאישה וכבת זוג. המשיכי ללמוד ולהתפתח, השקיעי בעצמך וטפחי אף את ההופעה החיצונית. ככל שתרגישי טוב יותר עם עצמך ועם הקשר שלך עם בן זוגך, תלך ותתפוגג התחושה כאילו את צריכה ‘להתחרות’ עם אחרות. בעל אינו רוצה לחיות עם אישה חשדנית וקנאית. גבר מעדיף בת-זוג אוהבת ומליאת שמחה וביטחון. שלא עוקבת אחריו בכל דבר שעושֶה אלא מאמינה לו ובו.

 

לבחור

זכיתָ לבנות בית עם אישה טובה שאוהבת אותך והקשר שלכם חשוב לה מאוד. את ה’קנאה’ שלה כלפי הדיבורים שלך עם בנות אחרות עליך לקבל כמחמאה. לא לזלזל בה וגם לא לבטל את רגשותיה. גם אם קשריך עם השוּתפוֹת ללימודים עניניים לחלוטין, קשה לומר שהחששות של בת זוגך משוללים כל בסיס מציאותי. שהות אינטנסיבית של שנים במסגרות מעורבות יוצרת בהכרח קשרים אישיים. הדבר נכון במיוחד ביחס לאוניברסיטה שרוב הלומדים בה הם רווקים צעירים ונעדרי מחויבות משפחתית. אדם שבוחר להכניס את עצמו לסיטואציה כזו צריך להקדיש תשומת לב בלתי פוסקת ולהשקיע מאמץ לשמור על עצמו שלא לחצות את הגבולות. למרבה הצער, לא נדיר לראות גברים נשואים, ואפילו דתיים, המתנהלים בצורה ‘משוחררת’ מידי עם אישה שאינה האמא של הילדים שלהם. גם בלי להגיע למקומות שכולם יסכימו שהם בעייתיים, עצם הקשר ה’חברי’ – לשתות קפה או לאכול צהריים יחד בקפיטריה, להריץ קטעים, לשחנ”ש ולפתוח את הנפש, ואפילו “רק” ללמוד יחד למבחנים ולעשות עבודות עד השעות הקטנות של הלילה, כל אלו פוגמים וחוצצים באחדות השלימה שצריכה להיות בין איש לאשתו. ברגע שכרתתם ברית עולם ביניכם ושני החצאים של נשמותיכם התמזגו לאחד, מערכות יחסיך עם נשים אחרות צריכות ללבוש ציביון שונה. מובן שסממנים חיצוניים כמו כיסוי ראש לאישה וטבעת לגבר יכולים לשמש כתזכורת חשובה לכל הצדדים, שמדובר כאן בגבר ש’שייך’ כבר למישהי אחרת, וממילא אסור לפגוע במרקם היחסים העדין והיקר שבינו לבין בחירת ליבו. מעבר לזה כל אחד מכיר את עצמו ויוכל לחשוב מה האמצעים והסייגים שיוכלו לעזור לו לשמור על עיניו וליבו, ולהקדיש אותם לאהבת חייו, ולה בלבד. זה יכול להתבטא במקום בו תבחר לשבת בכיתה (בעלי ניסיון ממליצים על השורה הראשונה, בה תראה בעיקר את המרצה…), באנשים איתם תבחר לבלות את ההפסקות, ללמוד למבחנים וכן הלאה. מובן שאשתך לא תשמע ממך לעולם עד כמה “מבריקה” או “מצחיקה” זאת שלומדת איתך בקורס. לצד השמירה מלאפשר לגורם זר לפגום בקשר הזוגי שלכם, יש למצוא את הדרכים להעצים ולחזק אותו. זה מתחיל מהדברים הקטנים והפשוטים ביותר. במחמאות, במתנות קטנות, סמס מתעניין, זר פרחים. חשבת שלְחַזֵר זה משהו של לפני החתונה? ממש לא. אם אז עשית זאת כחובבן, עכשיו הזמן להשתדרג ולהפוך למקצוען.

 

לשני בני הזוג

זוגיות טובה, עמוקה ומאושרת, אינה דבר המובן מאליו. המשפט הזה היה נכון מאז ומעולם, ונכון בכפל כפליים היום. האתגר שלכם הוא לקחת את התשתית הנפלאה שבניתם ביניכם בחודשים האחרונים ולבנות על גביה גורד שחקים ענק. נצלו זמנים פנויים בחופשת סמסטר, בסופי שבוע, או סתם כך בערב פנוי ממטלות, כדי לחזק את ה”ביחד” שלכם. צאו לטיול רומנטי, בַּלוּ ביחד, דַבְּרוּ, שַתְפוּ, חלקו ביניכם חוויות חיוביות. לצד זה, הקדישו תשומת לב לבנייה רוחנית משותפת. כל אחד בשיעורים ובלימוד שלו, ושניכם יחד בביתכם המשותף. לימוד תורה ובנייה רוחנית מעמיקה את הקשר שלכם ומחזקת את העמידה של כל אחד מכם בבואו להתמודד עם המשימה המורכבת של חיים דתיים בעולם המודרני. האתגר שעומד בפניכם הוא לבנות זוגיות עמוקה ויציבה, שתוכל לעמוד כנגד כל הרוחות, ורק לצמוח ולהתחזק. בהצלחה!

כתב: הרב יוני לביא, מנהל מוקד “חברים מקשיבים” בטלפון ובאינטרנט. תודה לרבנית נעמי שחור ולתהל אלינסון

לתגובות והארות:yoni@makshivim.org.il 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *