האם מזיז לך חורבן המקדש?

השבוע יחול צום תשעה באב בגלל חורבן בית המקדש וקצת לא נעים, אבל גיליתי שזה לא ממש עושה לי את זה...

שאלה: השבוע יחול צום תשעה באב בגלל חורבן בית המקדש וקצת לא נעים, אבל גיליתי שזה לא ממש עושה לי את זה…

אולי זה צריך להזיז לי שזה לא מזיז לי כל העניין הדוסי הזה של חורבן המקדש, אבל כל הצום הזה והאבלות פשוט לא באים לי טוב.

אני יכול להתבאס מציון נמוך במתכונת במתמטיקה או להתחרפן מהפסד של מכבי ביורוליג אבל לבכות על בית המקדש?

כאילו, זה קרה לפני כל כך הרבה זמן לא הגיע הזמן שנתגבר כבר ונמשיך הלאה?

תשובה: לא איכפת לך מחורבן הבית?

אז מבלי להכיר אותך, אני אגיד לך שאין לך מושג כמה באמת איכפת לך -אתה רק צריך לקרוא לילד בשמו והשאר כבר יבוא מאליו.

לא יודע מה רץ לך בראש שאתה חושב על חורבן הבית אבל אני יכול להגיד לך מזה בשבילי חורבן הבית.

 שמגרשים יהודים מהבתים שלהם בגוש קטיף, קורעים משפחות וקוברים חיים שלמים בגלל פוליטיקה מלוכלכת- זה חורבן הבית.

שמגיעים מחבלים לישיבת מרכז הרב ורוצחים בדם קר 8 צדיקים שלא עשו כלום חוץ לאף אחד  ושרפי מעלה צעקו במרה זו תורה וזו שכרה – זה חורבן הבית.

שדם יהודי נשפך בראש חוצות כי למרות הצבא החזק שלנו, יש מקומות בארץ ישראל שעדיין לא בטוחים ליהודים ולך תדע כמה אלמנות ויתומים חס וחלילה יהיו אחרי עוד פיגוע- זה חורבן הבית.

שהיית בתפילת יום כיפור בישיבת מרכז מתי ששרו כולם לר’ אברום שפירא זצ”ל בסוף התפילה ‘אמת מה נהדר היה מראה כהן’ ומנסה לדמיין איך באמת היה בית המקדש שלנו ואיך שועלים מהלכים בו היום ו’הווקף’ מפורר לנו את ההיסטוריה המדהימה שלנו- זה חורבן הבית.

ששישה מיליון יהודים, זקנים, נשים וילדים קטנים נרצחי בהסתר פנים הגדול ביותר שידענו ולך תשאל את סבא וסבתא שלך איזה חוויות יש להם מהגיהינום – זה חורבן הבית

שאתה מגיע בערב יום כיפור לכותל המערבי ורואה את הרחבה מפוצצת בחילונים, דתיים, ערסים, צפונבונים, חסידים וכל עמך ישראל ומרגיש שאתה יכול לגעת בחשמל שבאוויר ומנסה לדמיין איך באמת נראה בית המקדש מתי שעלו כולם לרגל ועכשיו נשאר לנו מכל האהבה הגדולה הזו רק מזכרת קטנה וקדושה בדמות הכותל המערבי – זה חורבן הבית.

שאתה מתנדב ב’זיכרון מנחם’ ומגיע למחלקות האונקולוגיות ורואה כל כך הרבה עצב וכאב, ומלחמת הישרדות בלתי נגמרת של כל ניצוץ של חיים! – חורבן הבית.

שאתה מרגיש שהבן אדם הכי יקר לך בעולם סובל ואתה רוצה לדפוק את התפילה של החיים שלך ולצעוק לה’ הכי חזק שאתה רק יכול: אנא ה’ הושיעה נא! אבל אתה לא יכול בגלל שהלב שלך אבן ומלא ב’עספור’ בגרויות וציונים וכל כך בא לך לבכות, אבל לא יורדת לך דמעה אחת – זה חורבן הבית.

כתב הרמב”ם שחז”ל קבעו להתענות על היום  “כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב”.

הצום של עשרה בטבת בא קודם כל להפוך אותך מסוציומט שלא רואה בעיניים אלא רק את עצמו, לבן אדם שלרגע אחד קושר את עצמו ואת המעשים שלו לכל המקרים שקורים מסביבו:

באמת כואב לך על הגירוש מגוש קטיף, חורבן הבית והסתר הפנים שיש לנו היום? או שאתה רק עושה בכאלו?

אז בעשרה בטבת הקרוב תוכל לענות לעצמך על השאלה:

כמה באמת איכפת לך מחורבן הבית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *