לדבר חופשי אל ה´ מתוך אושפיזין

תפילה בכוונה היא אחת המשימות הקשות שיש. לא סתם חז"ל קוראים לה 'עבודה' שבלב, כי כנראה יש כאן באמת עבודה. התפילה שאנו מורגלים אליה היא לקרוא טקסט שכתוב בסידור. לא פעם זה מלאה ומשעמם. יש גם סוג אחר של תפילה - דיבור חופשי אל ה'. בצורה זורמת, ספונטאנית, חיה. הקטע שלפניכם לקוח מתוך הסרט המפורסם אושפיזין, ובו הגיבורה פשוט מדברת בחופשיות אל הקב"ה. מה דעתכם על צורת תפילה שכזו? מה היתרונות ומה החסרונות שלה? האם אתם עושים את זה לפעמים? אם כן - מתי? מה זה נותן לכם? אם לא - מדוע לא?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *