"כשהילדים שלי היו קטנים הם היו כל כך מתוקים שהיה בא לי לאכול אותם", אמר לי פעם אבא אחד בחיוך, כשזיק חולמני מנצנץ בעיניו. "כשהם גדלו", הוא הוסיף והיישיר מבט מפוכח ומיוסר, "הצטערתי שלא עשיתי את זה…".
לגדל ילדים זו ללא ספק משימה מאתגרת. ואם המשפט האחרון היה נכון גם לפני אלפי שנים, הוא מקבל משנה תוקף היום, בדור של ערעור סמכות, פריצת גבולות, הצפת מידע ומתירנות. הורים מגלים לא פעם, שאפילו דברים שעבדו לא רע אצל הילדים הגדולים שלהם, כבר לא תופסים אצל הקטנים. ממש כמו הפלאפונים, כל כמה שנים – דור חדש. אם לא תדאג להתעדכן ולהשתדרג כל הזמן, אתה עלול להישאר תקוע מאחור כשהרכבת דוהרת קדימה.
יש דברים שנולדים איתם. תינוק, למשל, כבר מרגע שנולד – טבועה בו מיומנות היניקה. ישנם דברים שקיימים אצלנו בצורה מובנית-אינסטינקטיבית גם בלי שהקדשנו שניה לחשוב למה ואיך הם עובדים. יש דברים אחרים לעומת זאת, שחייבים ללמוד ברצינות, להתאמן עליהם ולהפנים אותם. אחרת, זה פשוט לא ילך.
הורות, באופן שאולי יפתיע כמה אנשים, היא מן הדברים השייכים לסוג השני. זהו מקצוע רציני ומורכב שחייבים ללמוד אותו לעומק אם רוצים לבצע אותו כמו שצריך. אחד הדברים שתמיד הפליאו אותי הוא העובדה שכדי לאחוז הגה ביד, החוק מחייב אותך לעבור עשרות שיעורים, לצלוח מבחן בתיאוריה, טסט פנימי וחיצוני (ועוד אחד… ועוד אחד…), וגם אחרי שזכית סוף סוף לאחוז בידך את הרישיון הנכסף, אסור לך לנהוג חודשים ארוכים ללא בוגר מלווה צמוד לצידך. העיקרון הזה נכון בתחומים רבים כמו נשיאת נשק, הדרכת טיולים ואפילו הגשת עזרה ראשונה בסיסית. כולם מצריכים לימוד, אימון ומבחנים.
להביא ילדים לעולם, לעומת זאת, הוא דבר שטכנית מסוגל לעשות אדם כבר בגיל הנעורים, ומבחינה חוקית ותרבותית אין שום דבר המונע ממנו לעשות זאת כבר בהיותו בן עשרים, גם אם הוא משולל כל יכולת לנהל מערכת יחסים, לפתח תקשורת, לקבוע סדרי עדיפויות ולהציב גבולות, אפילו לעצמו. את התוצאות רואים בשטח. הורים רבים נתקלים בקשיים עצומים מול ילדיהם, הם נבוכים, מתוסכלים ומאוכזבים, הם עושים טעויות וגורמים נזקים שלפעמים גם שנים אחר כך קשה לתקן.
מידי שנה עורך ארגון צוהר בקיץ כנס מרכזי להורים. הכנס לא בא לפתור כבמטה קסם את כל הבעיות וגם ברור שלא ניתן להספיק ביום אחד את מה שצריך בשבילו השקעה קבועה ואינטנסיבית לאורך כל השנה. אבל הוא כן מאפשר לעלות מדריגה מבחינת המודעות, רכישת הכלים והתובנות ושדרוג היכולת ההורית. "בונים הורות משמעותית" היא הכותרת שמלווה אותו, מתוך תפיסה שאין דבר שילדים צריכים בעולם יותר מאשר הורים משמעותיים, ובפרט בדור מלא אתגרים וניסיונות כמו שלנו. בכנס יטלו חלק טובי המרצים, אנשי החינוך והרבנים, והם יעסקו בנושאים חשובים ורלוונטיים כמו: גבולות הפתיחות (איך קובעים אילו ספרים וסרטים 'מותרים' ואילו 'אסורים'?), איך לדבר עם ילדים על נושאים צנועים, האם ניתן להזהיר אותם מסכנות ומפוגעים מבלי לפתח אצלם פחדים, איך להתייחס לילד שנמצא בתהליך התרחקות מן הדת (האם אפשר למצוא נוסחה לקרב ולהכין מבלי לפגוע ב'קוים האדומים' של המשפחה?), איך לחנך מתבגרים לתפילה ולקשר עם אלוקים, איך בונים סמכות הורים בדור שמתאפיין במרדנות וחוצפה, איך עוברים בשלום את החופש הגדול וכיצד ניתן לייצר תעסוק לשעות פנאי רבות כל-כך כל השנה, מה התפקיד שלנו כהורים לבן/ת רווקים המחפשים את שאהבה נפשם (מתי להתערב ומתי לתת מרחב, איך לזהות 'אורות אדומים', האם חייבים לספר מראש על בעיות ומחלות משפחתיות), וכמובן – מה לגבי הסמארטפונים, הפייסבוק ופלאי הטכנולוגיה שקצת השתלטו על חיינו ובמקום לחבר בין אנשים לפעמים קצת מנתקים ביניהם.
זוהי רשימה חלקית של הנושאים שהכנס יעסוק בהם בע"ה, כשהעיקר הוא בסופו של דבר להעצים את הרצון להתנהג באחריות עם המתנה הגדולה שהקב"ה הפקיד בידינו – נשמות מתוקות של ילדים, הילדים המקסימים שלנו, שאין לנו בעולם דבר יקר מהם.
