אנחנו שלושה סטודנטים ששוכרים יחד דירה. כבר מהרגע הראשון עשינו בינינו חלוקת עבודה מי עושה מה (ניקיון, כלים, כביסה, קניות וכו') כדי שנוכל לנהל חיים נורמאליים ונעימים ולא נחיה במזבלה. אלא שאחד השותפים, באופן עקבי, לא מבצע את המטלות שלו. אנחנו מזכירים לו ומבקשים שוב ושוב אבל כל פעם יש לו תירוץ אחר. בלית ברירה אנחנו נאלצים פעמים רבות לעשות בעצמנו את החלק שלו, אך יוצאים מתוסכלים ומאוכזבים. אנחנו רוצים לשמור על יחסים טובים ואווירה חברית בדירה אבל המצב בלתי נסבל ועל סף פיצוץ. מה אפשר לעשות?!
שלום לך.
לא קשה להזדהות עם הקושי שאתה מתאר. באמת מעצבן לחיות תחת קורת גג אחת עם מישהו שלא ממלא אחר ההתחייבויות הבסיסיות שלו, והעול נופל בסופו של דבר על האחרים. אתם, השותפים האחרים, נמצאים במלכוד לא פשוט. מצד אחד אתם רוצים שהדירה תתפקד כמו שצריך, אך מצד שני לא רוצים להעכיר את האווירה ולהסתכסך.
כשלב ראשון הייתי מציע לכנס את כל השותפים בדירה ל'ישיבת עבודה' שתעסוק בהתנהלות השוטפת של החיים בדירה. שים לב – צורת הצגת הדברים חשובה מאוד. מוטב שלא להטיח האשמות, כיוון שזה יביא את הצד השני להיכנס למגננה ועלול לגרור האשמות נגד. הניסיון מלמד שכדאי לדבר על הבעייתיות ב'מצב הקיים' כשלפעמים "הדירה לא נשטפת", "הקניות לא מתבצעות" ו"ערימת הכלים בכיור מגיעה לתקרה".
השלב השני הוא לנסות להבין בכנות מה 'תוקע' את העניין. למה חלוקת העבודה היפה שעשיתם לא עובדת. כאן צריך לבוא עם הקשבה גדולה, ולהצטייד בפתיחות ויצירתיות. שיחה פתוחה וחפה מציניות עשויה להצביע על הבאגים במערכת, ולכוון אתכם לפתרון מתאים. למשל, ייתכן שלַשוּתף המדובר יש שנאה פתולוגית לשטיפת כלים, אך מצד שני אין לו בעיה עם כביסה או ספונג'ה. במקרה כזה חלוקת עבודה שונה (למשל, הוא תמיד על הכביסה ואחר שוטף כלים) עשויה לפתור את הבעיה. ייתכן שיתברר שהוא בדיוק בתקופה לחוצה בלימודים ובעוד שבועיים כשיגיש את התזה הכול ייראה אחרת. במקרה כזה אולי יתאפשר ללכת לקראתו ולהסיר ממנו באופן זמני חלק מהמטלות, והוא יחזיר לכם לאחר מכן.
עצה נוספת היא לתלות על המקרר לוח מטלות לפי ימים בשבוע, כשכל אחד אמור לסמן וי לאחר שסיים את המשימה שלו. בדרך הזו אתם לא הופכים להיות שוטרים נודניקים שצריכים לשבת לו על הראש כל הזמן שיבצע את משימותיו, אלא פשוט כל אחד שפותח את המקרר רואה בדיוק מי עשה את חלקו ומי עוד לא… חוסר הנעימות שבדבר עשוי לדחוף אותו למלא את חלקו ולסמן וי, ולפטור אתכם מלהיות אחראים עליו.
חשוב מאוד לא להתפתות לעשות את העבודה במקומו. שווה לכם שפעם או פעמיים לא יהיה לחם וחלב לארוחת ערב כי הוא 'שכח' לעשות קניות או שהדירה לא תהיה שטופה לשבת, ובפעם הבאה הוא כבר יזכור, מאשר שיגיע למסקנה שגם אם הוא לא יעשה את חלקו תמיד יימָצֵא הפרייר שיעשה את זה במקומו.
לפעמים לוקח קצת זמן להכניס את כולם לתוך דפוס התנהלות מתחשב ויעיל, אך הקושי הראשוני חולף ולטווח רחוק זה משתלם. בהצלחה!
