אני בחורה מרקע חרדי שנמשכת לעולם הדתי לאומי. נפגשתי עם כמה בחורים כאלה אבל נתקלתי בסגירות וחוסר קבלה כי אני מרקע שונה. איך זה מסתדר עם האידיאל והחינוך הדתי לאומי להיות פתוחים אל העם ולקבל? האם אלו רק דיבורים גדולים ויפים אבל כשזה בא לידי מעשה אין לזה כיסוי? אשמח לתשובה שתשב על ליבי.
הציבור הדתי-לאומי אכן דוגל במעורבות בכל שטחי החיים ובחיבור רחב אל עם ישראל. לא מדובר בסיסמאות בלבד. אין במדינת ישראל עוד ציבור שמגשים כמותו את האידיאלים הללו. אין תחום בו הוא לא פועל ומנסה להשפיע – בצבא, באקדמיה, בעסקים, בחינוך (וגם בעולם המשפט והתקשורת הקשים יותר לחדירה הוא עושה צעדים חשובים). הגרעינים התורניים, תנועת בני עקיבא, השירות הלאומי הם רשימה חלקית של זרועות השפעה ותרומה שהוא שולח, הרבה מעבר למגרש הביתי המצומצם שלו.
אומנם, כשעוסקים בתחום ההיכרות למטרת הקמת בית בישראל, יש לקחת בחשבון שיקול נוסף. כדי שקשר יצליח וגבר ואישה יוכלו להקים ביחד בית יציב ומאושר, צריכה להיות ביניהם התאמה. אין הכוונה לזהות ודימיון מוחלט (שקיים רק אצל זוגות גרביים…) אלא לקווים משותפים מבחינת תפיסת העולם, השאיפות והאופי. על בסיס זה יכולה להתפתח כימיה וחיבור, ואפשר לבנות יחד בית ולגדל ולחנך בו ילדים בצורה בריאה. לפני שאת באה להכיר בחור כדי להקים איתו בית את צריכה לעשות חושבים עם עצמך על הדרך והשאיפות שלך. על המודל הזוגי שאת מחפשת לבנות ואיך את מצפה שייראה הבית שלך. האם בחור דתי-לאומי אכן יתאים לך? הנושא כרגע אינו שאלת הפתיחות אלא שאלת ההתאמה. אחרי שתמצאי את בחיר ליבך, תוכלו להחליט יחד על מידת הפתיחות שאתם רוצים בביתכם, היכן תגורו ותעבדו ועל אופן החיבור שלכם לעם ישראל.
מובן שהציבור הדתי אינו עשוי מקשה אחת והעובדה שנתקלת בכמה בחורים שהרקע שלך הפריע להם, לא אומרת שבהמשך לא תמצאי מישהו שכן יתחבר אלייך ואת אליו. איני יודע האם אותם בחורים הכירו את אופייך והשקפותייך והחליטו שזה לא מתאים לְמַה שהם מחפשים, או שעל סמך התיוג החיצוני – היא 'חרדית', פסלו את העניין על הסף מבלי לבדוק אותו לעומק. לשבחו של הציבור הדתי לאומי ייאמר שהוא עשה צעד חשוב בשבירת המחיצה העדתית. היום מצוי ומשמח מאוד לראות זוגות מעורבים מאשכנזי וספרדיה, תימני ועולָה מרוסיה. זו בשורה של ממש בשחרור מקללת הגלות שהפרידה בינינו וקרעה אותנו לגזרים. יחד עם זה עדיין יש מקום לשיפור בתחום, ויש להישמר במיוחד ממחלת התיוג מראש (הוא גושניק/קַוְנִיק, היא מדרשיסטית/לייטית). אדם הוא עולם שלם של תפיסות ורגשות, והנטיה לעשות לעצמנו חיים קלים, לתייג ולפסול מראש, עלולה לגרום לנו להחמיץ הזדמנויות טובות.
ברמה הפרקטית, כדי לחסוך ממך עוגמת נפש מיותרת ופגישות סרק, אני מציע שכשמציעים לך בחור, תעדכני מראש דרך מי שהכיר ביניכם שאת בחורה מיוחדת – באת מרקע חרדי אבל מתחברת לכיוון הדתי-לאומי. בחור איכותי המסוגל להכיל מורכבות עשוי להתחבר לעניין כזה, ואולי יחד תמצאו את אשר אהבה נפשכם.
