יש בת אחת בכיתה שלי שפשוט הכול טוב אצלה. היא יפה, חכמה, טובה בלימודים, מקובלת בחברה. פשוט מושלמת. אני לא מבינה למה אלוקים שם את כל הדברים השווים בבן אדם אחד, ואותי עשה כזאת דפוקה. לא נעים לי להגיד, אבל הקינאה פשוט אוכלת אותי מבפנים. אוי, כמה שהייתי רוצה להיות כמוה…מה לעשות?
שלום לך.
1. "קשה כִּשְאוֹל קינאה" – אומרים שלהיות אדם בעל מידות רעות, לא רק שזה לא נכון וראוי, אלא שזה גם לא משתלם. מידת הקינאה היא דוגמא מצויינת לעניין. מי שמקנא לא יוצא לו מזה כלום. פשוט כלום. הוא לא מרוויח ומתקדם בשום דבר, והוא לא מחסיר שום דבר מהאדם בו הוא מקנא. הוא רק אוכל את עצמו מבפנים ונשאר מתוסכל ואומלל.
2. "אין עוד מלבדי…" – בקינאה יש גם מידה של חוסר אמונה. אם ריבונו של עולם היה רוצה שתהיה עוד אחת יפה/חכמה/מקובלת…כמוה (מחקי את המיותר, או הוסיפי דברים אחרים), הרי לא הייתה לו כל בעיה לברוא עוד אחת כזו. עובדה שהכול יכול לא עשה את זה, ובחר לברוא דווקא אותך. בדיוק כמו שאת. עם הנפש המיוחדת, הכישרונות והיכולות שלך. כנראה שהוא החליט שהעולם זקוק בדיוק לאחת כמוך. לא פחות ולא יותר.
3. 'להיות אני' – הפזילה החוצה, ההשוואות הבלתי פוסקות לאחרים ומדידת עצמך ביחס אליהם, הם אלו שמפריעים לך יותר מכל להיות מי שאת באמת. לממש את עצמך ולגלות את הטוב והייחודיות הצפונים בך (ואין שום ספק בעולם שגם בך יש הרבה מעלות טובות. צריך רק לגלות אותן).
4. "קינאת סופרים תרבה חוכמה" – יש רק סוג אחד של קינאה שעשוי להיות חיובי. זוהי התבוננות החוצה שרק עוזרת לך לזהות בעצמך נקודות טובות שאפשר לפתח ולשכלל, ומדרבנת ומזרזת אותך לעשות את זה. קינאה כזו שלא מביאה לתסכול אלא להתקדמות.
5. ולסיום – "לא כל הנוצץ זהב" – לא תמיד כל מה שנראה מבחוץ יפה ומושלם הוא באמת כזה. אין אדם בעולם שאין לו את הצרות, הבעיות וההתמודדויות שלו. מי יודע מה עובר על החברה הזאת שלך מבפנים, מה קורה לה בבית, ומה מסתתר מאחורי החיוכים הנוצצים שלה. בסוף עוד עשוי להתברר (וכבר היו דברים מעולם) שהיא מקנאה דווקא…בך, ובדברים הטובים שיש לך (או במישהי אחרת כמוך).
ליום ההולדת האחרון שלי קיבלתי כרטיס ברכה שהיה כתוב בו משפט אחד – "יום ההולדת שלך הוא היום בו אלוקים החליט שהעולם לא יכול עוד להסתדר בלעדיך…". תחשבי על המשפט הזה, ונסי להסביר לעצמך למה הוא נכון.
בהצלחה!
