יש מישהי בכיתה שלי שבתקופה האחרונה ממש ירדה במשקל. היא בקושי אוכלת וכששואלים אותה תמיד יש לה תירוצים. ניסיתי לדבר איתה אבל היא אמרה שזה עניינה ושאעזוב אותה. מה לעשות? מה יש לה? האם לספר על כך למישהו מבוגר?
שלום לך.
ייתכן מאוד שחברתך סובלת מאנורקסיה שהיא סוג של הפרעת אכילה. זוהי מחלה שבה (בדרך כלל בנות – 90% מהמקרים) מפחיתים בכמות האוכל עד מספר קלוריות זעום ליום, עד לְתַת תזונה ממש. הרבה דברים בגוף עלולים להיפגע, בעיקר כשמדובר בגיל הנעורים כשהגוף מתפתח וצומח. הגדילה נעצרת והגוף מתמקד בלשרוד. המחזור מפסיק, וייתכנו נשירת שיער, חולשה, עייפות, דיכאון. וזה עוד לא הכול! הגוף פשוט מתחיל "לאכול את עצמו". אם לא עוצרים את זה בזמן זה עלול להיגמר אפילו במוות (18-30% מהמקרים!). ישנם סוגים נוספים של הפרעות אכילה כמו בולימיה (אכילת יתר) ועוד.
זה יכול לקרות במשפחות הכי טובות ועשוי להיגרם מדברים שונים. אחת הסיבות שזה נפוץ כל כך היום זה בגלל דמות האישה האידיאלית שמוצגת בתקשורת ומוערכת על ידי החברה – חטובה ורזה (בצורה מופרזת!) ובעלת יופי מושלם. בנות רבות מנסות להידמות למודל הזה ובתוספת נטייה לפרפקציוניזם (מוּשׁלַמוּת) והשֹגיות, פשוט הורסות את חייהן.
אך חשוב לדעת שהאוכל הוא לא עיקר המחלה. הוא הסימפטום למשהו יותר פנימי ועמוק. אומנם, כדי לטפל בדבר הזה צריך קודם כל לשרוד, אך במקביל חשוב טיפול שיתמקד יותר בצד הפנימי – הנפשי. למשל:אנורקסיה יכולה לנבוע מרצון לתשומת לב – הנערה איננה מרגישה אהובה ובדרך הזו היא הופכת למרכז העניינים וכולם מטפלים בה. לעיתים היא חשה חוסר שליטה בחיים או מרגישה חלשת אופי. בכך שהיא מפסיקה לאכול היא יכולה להרגיש שהיא שולטת על תחושת הרעב שלה (דבר שנראה לה שרוב האנשים לא יכולים לעשות) ולעיתים אף מקבלת חיזוק חיובי מהסביבה – "איזה יופי, איך רזית, כל הכבוד!". היא שולטת על הגוף שלה ושולטת בסביבה שלה. כמובן שהכול רק אשליה גדולה והפחד מהאוכל הוא השולט בה והיא מופעלת על ידו. ישנם מקרים בהם המחלה נגרמת בעקבות חוויה קשה או פגיעה בגוף, כמו אונס או התעללות מינית כלשהי, וישנן סיבות נוספות.
לכן, חברה יקרה, חשוב מאד שחברתך תקבל סיוע מקצועי, פיזי וגם נפשי. אל תחששי לשתף בזה מישהו מבוגר שיוכל לסייע לה (מורה, מדריכה, יועצת וכדו'). ייתכן שבזה את מצילה את חייה! בנוסף לזה את יכולה לנסות לעזור לה ישירות. חשוב לא להתמקד בנושא האוכל אלא בדברים אחרים – הרגשתה, דברים שמפריעים לה בחייה או בעצמה ולעטוף אותה בהרבה אהבה. מצד אחד לפעמים יהיה צריך (כאן נכנסים ההורים לתמונה) לדאוג שהיא תאכל, ואפילו להילחם איתה על זה ולהכריח אותה, ומצד שני לדעת, שהילדה סובלת, קשה לה ויש לה פחד עצום מאוכל. לזכור שהיא צריכה עכשיו הרבה אהבה, חיבוקים, הקשבה והכי חשוב אמון שהיא תבריא ותצא מזה בעז"ה.
וְאַת – אם את שמה לב שאת חושבת הרבה על אוכל, קלוריות, משקל, עומדת הרבה מול המראה ולא מרוצה, מפחיתה מן האוכל וחושבת שזו גבורה לא לאכול, אומרים לך שאת לא אוכלת מספיק ורזית יותר מידי וכדו', חשוב שתדעי לבקש עזרה! לא שמים לב איך נכנסים לזה, ולאט לאט שוקעים עמוק ואחר כך קשה לצאת מזה. אני מכירה בנות שהיו עמוק בפנים והצליחו להתגבר ולצאת מזה ועכשיו הן פורחות ומאושרות, ויש לי גם חברה שחלתה לפני ארבע שנים והיום היא קבורה בהר המנוחות… הבחירה בידייך! החיים יפים כל כך וחבל לסבול לשווא ולקלקל גם את כל העתיד. ישנו גם קו בשם "שחף" שנותן ייעוץ וסיוע בעניין 08-9357035 (אפשר להישאר בעילום שם).
בהצלחה!
