שלום.
אני בן 15 וכבר מזמן הגעתי למסקנה שאני צריך להתחיל ללמוד אמונה ברצינות! לפעמים מטרידים אותי כל מיני ספיקות ובלבולים, אפילו לגבי הדברים היסודיים ביותר. לפעמים אני נתקל בשאלות שאין לי קצה חוט של תשובה אליהן. ולפעמים אני משווה את הידע שלי בנושאים פחות חשובים (כמו מונדיאל, הארי פוטר או פתרון משוואות ליניאריות), לידע שלי באמונה, ואני מגיע למסקנה המביכה שיש לי חורים רציניים…
השאלה שלי היא איך לומדים אמונה ברצינות? ממה להתחיל? כמה זמן ביום? מה לעשות אם אתקע עם שאלות באמצע?
אשמח לתשובה יסודית בעניין
בתודה, אורי
שלום אורי.
ראשית ברצוני לברך אותך על ההחלטה החשובה שקיבלת. שנית, דע לך שהספיקות והבלבולים שאתה חש הם טבעיים לגמרי. הם מהווים סימן לכך שאתה מתפתח וגדל, וכיון שהכלים השכליים והרגשיים איתם אתה חי גדלים, נוצר באופן טבעי הצורך והרצון למלא את הכלים הללו באוצר של חיים. בדיוק כמו שילד קטן שנולד לא שואל בתחילה שאלות, ודוקא השלב בו הוא מתחיל לשאול ולהסתקרן מעיד על כך שהוא מתחיל שלב של בניית קומות חדשות בנפש ובאישיות כולה, שהוא מעוניין להכיר את העולם שסביבו ולא לקבל הכל כמובן מאיליו. כאשר אדם מתבגר הוא מעוניין להעמיק יותר, להכיר את העולם שסביבו לא רק מצידו החיצוני אלא להבין את המשמעות הפנימית של כל דבר, בשביל מה הוא קיים בעולם ואיך אני משתלב בו. אז שיהיה בהצלחה ובהנאה!
דע לך שלימוד עמוק ושיטתי של אמונה הוא הדרך לבנייה של אישיות תורנית חזקה ועוצמתית, כזו שתדע לא רק להתמודד בצורה נכונה עם ספיקות ובלבולים, אלא גם לבנות חיים אמיתיים של קירבה לקב"ה, להעמיק ולהקפיץ את כל מדרגת החיים שלנו באופן פרטי ושל כל עם ישראל.. זה דבר שאמור לחולל מהפך בנפש של האדם, לעצב אישיות חדשה, כמו שאמרו חז"ל "רצונך שתכיר מי שאמר והיה העולם למוד הגדה, שמתוך כך אתה מכיר את הקב"ה ומדבק בדרכיו" (ספרי פסקה מט). לצערינו יותר מדי פעמים אנו פוגשים אנשים מבוגרים שהתקדמו בתחומים רבים בחיים שלהם, צברו ידע וגם כמה תארים באוניברסיטה, אך רמת האמונה שלהם נשארה בערך כמו בבר מצווה… לעומתם, כבר אמר רבינו הגדול הרמב"ם, שיקר לו דבר אחד קטן שהוא מלמד בעניין אמונה יותר מהרבה דברים אחרים שהוא כותב בכל הנושאים האחרים (פירוש המשניות, סוף מסכת ברכות).
איך עושים את זה? איך לומדים אמונה בצורה נכונה ויסודית?
נאמר כמה נקודות מנחות:
- הדרגה – חשוב ללכת לפי הסדר ולא לקפוץ שלבים. לפעמים אנו מתפתים ללמוד ספר מסויים למרות הקושי שלו, דבר שעלול לבלבל ולגרום לבעיות בהבנה. אל תתחיל מאורות הקודש, ליקוטי מוהר"ן או מורה נבוכים. מסילת ישרים או כוזרי יתאימו יותר. אם תבנה את עצמך נכון ותתמיד, תגיע בסופו של דבר לכל מה שתרצה.
- התמדה וקביעות – כדאי להחליט על זמן קצוב ביום או בשבוע שמקדישים לזה. כמה? לא כדאי לקחת על עצמך משהו שיש חשש גדול שלא תעמוד בו. עדיף להתחיל ממשהו בטוח שמתאים לזמן הפנוי ולכוחות שלך – חצי שעה, שעה – ולהקפיד עליו. אם תראה שאפשר עוד – תוסיף. אם לזמן מסויים הייתה הפסקה, לא להתייאש ולחדש את הקביעות.
הקביעות חשובה לא רק ביחס לזמן הלימוד, אלא גם ביחס לתוכן. טוב תמיד לפתוח ספר ולעיין בו, אבל חשוב מאוד שגם נלמד נושאים באמונה בצורה מסודרת, מובנית ושיטתית, להמשיך בכל פעם מהמקום בו עצרנו בפעם הקודמת, וכך להקיף נושא בצורה שלמה, מהיסודות עד הפרטים וההתגלות בחיים. - חברותא- חלק מהאנשים גילו שלימוד בחברותא עוזר להם לשמור על הקביעות וגם להועיל להבנה עמוקה יותר.
- להתרכז בכל פעם בנושא אחד: טבעי שמעסיקים אותנו נושאים רבים, אולם יש לדעת שכדי 'לקנות' באמת את עניני האמונה לא כדאי לעסוק באלף נושאים בבת אחת, אלא לבחור בכל פעם פרוייקט שבו מתרכזים, עליו חושבים ואותו בונים בצורה מסודרת.
- "אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ" – כדאי ללמוד ספרים וּמְחַבְּרִים שעוסקים בנושאים שמעסיקים אותך ושאתה מתחבר לסגנון שלהם. יחד עם זה לא כדאי לוותר גם על ספרי יסוד (למשל: מסילת ישרים ודרך ה' לרמח"ל, כוזרי (מומלץ עם פירוש הרב אבינר), הקדמות הרמב"ם, הל' תשובה שלו וכדו'), גם אם השפה או התוכן שלהם קצת קשים עבורינו.
- קשר עם תלמיד חכם,שיעורים – כלל חשוב: תורה לומדים מרב. ברוך ה' שיש בדור שלנו שפע של ספרים נהדרים, אך אין זה בא לבטל את הצורך בקשר חי עם תלמיד חכם שאפשר לדבר איתו, לשמוע ממנו שיעורים, לשאול אותו שאלות ולראות כיצד הוא לומד ומתנהג. לצד המפגש החי, ישנם גם מאגרים עצומים של שיעורים תורניים לצפייה/האזנה שאפשר להוריד מהאינטרנט (למשל באתרים: מכון מאיר, עטרת כוהנים, מורשת, ישיבת בית אל ועוד). מתאים מאוד להאזנה ב- MP3 בנסיעות, כשקשה לקרוא משהו כתוב).
- "דבר בעתו מה טוב" – אם כרגע יש לך שאלות בנושא מסויים (גיל העולם, השגחה, סוגיית הרע בעולם, הקשר בין המינים וכדו') ואתה מלא ברצון ופתיחות נפשית לברר אותו עד הסוף – נצל את ההזדמנות ועשה את זה ביסודיות.
לפני חג הוא זמן מצויין ללמוד עליו קצת. לא רק את הלכותיו אלא גם הכנה רוחנית. כתוב בספרים שכפי מה שנכין את הכלים שלנו, כך נזכה להתמלא בשפע שהקב"ה נותן לנו ביום הקדוש. - חזרות – לימוד אמונה צריך להיעשות בצורה מעגלית, אך בדומה ל'בּוֹרֶג'. לְמַה הכוונה? חשוב לעשות חזרות על ספרים שלמדת בעבר. גם בכדי לזכור, להפנים ולחיות את הכתוב שם טוב יותר. וגם כי ככל שעולם האמונה שלנו מתרחב אנו רואים בצורה חדשה, שלימה ועמוקה יותר דברים שבעבר הבנו בצורה פשוטה יותר (כמו בורג, שכל מעגל סביבו עולה למעלה יותר).
- כתיבה – יש רבים שכתיבה של רעיונות חשובים שפגשו במהלך הלימוד או סיכום של הדברים מאוד עזרו להם לזכור ולהפנים את הדברים.
- שלוה – לא 'להילחץ' מריבוי הנושאים אותם אנחנו רוצים לברר, אלא להיפך – להרגיש שאנחנו מתחילים מסע מרתק, שימשיך עד מאה ועשרים בעזרת ה' (ואפילו אחר כך… אין סוף למדרגות קרבת ה'), ואל המסע הזה אנחנו ניגשים בשמחה ובשלוות נפש.
- לא חייבים ליישם את כל הרעיונות בבת אחת. כל אחד יכול לקחת מה שמתאים לו עכשיו, ולזכור שכך היא הדרך אל ה' – צעידה במסילה העולה מעלה מעלה.
לסיום נאמר כי הבירור השכלי של עניני האמונה הוא ערוץ חשוב מאוד באמונה, אבל כמובן שהוא אינו הערוץ היחיד. האמונה – החיבור לקב"ה – היא טבעית ומוטבעת בתוכינו, והיא זורמת בנו בכל ערוצי האישיות: השכל בראש, אחריו הרגש, המידות, המעשה והחיים כולם. חשוב מאוד לתת לכל הערוצים הללו לזרום בצורה נכונה, לאפשר ללימוד השכלי של האמונה להתגלות בכל רבדי האישיות והחיים.
עוד חשוב להזכיר שלצד לימוד האמונה חשוב גם לבנות לנו יסודות חזקים בהלכה ולדעת כיצד יהודי צריך להתנהג בחיי היומיום. בעניין הזה כדאי להשתמש בקצש"ע גאנצפריד (לאשכנזים) או קצש"ע מקור חיים (לספרדים). סדרת "פניני הלכה" המצויינת של הרב אליעזר מלמד תועיל להרחבה והסברת טעמים בנושאים ספציפיים.
ועוד הערה חשובה, כל מה שאמרנו כאן מתאים לבנות בדיוק כמו לבנים.
אם נעשה את הדברים בצורה נכונה ורצינית הלימוד יהפוך אותנו לאנשים אחרים, ויתבטא בעוד הרבה תחומים אחרים של החיים – הקפדה על מצוות, יחס לחברים ולהורים, תפילה חמה ומכוונת יותר, השמחה והרוגע שילוו אותנו בחיי היומיום ועוד.
בהצלחה!
