גיסי נהרג בתאונה. הוא היה בן 22, ולא עשה רע לאף אחד! למה זה מגיע לו? ולמה אנחנו צריכה לסבול? כל-כך קשה לי!
המציאות שתיארת לא פשוטה. אובדן אדם קרוב הוא מהניסיונות הקשים. ואת שואלת 'למה זה קרה?' ו'למה צריך לסבול?' השאלות ממחישות את הכאב הגדול, שמעלה סימן שאלה האם אפשר בכלל לצאת מזה? לקום?
ההלכה מתארת את התהליך שעובר האבל. בתחילה השבר הגדול- ימי ה'שבעה'. אך בסוף ימי השבעה אנו אומרים שהאבלים 'קמים'. שאיפתנו היא לקום, להתקדם, לא להישאר במקום. זה הזמן בו מפסיקים לשאול למה, ומתחילים לשאול איך ממשיכים?
השינוי, מתחיל במחשבה. כבניו של הקב"ה מאמינים אנו שכל מה שעושה ה' הוא לטובה. ה' אוהב אתכם, ורוצה את הטוב עבורכם. נכון שלא תמיד קל להרגיש כך, אך אנו מתנחמים ומתחזקים מהאמונה, שדבר לא קורה 'בטעות'. אין 'פשלות' אצל הקב"ה. הכול מתוכנן מלמעלה – ולטובה.
בנוסף, הדרך הטובה להתמודד עם הכאב היא דרך חיפוש המשמעות: איך אפשר לצמוח ממה שקרה, ללמוד. נעשה מחקר על אנשים שהתמודדו עם שכול, והתברר שאלו שהצליחו היו אלו שמצאו משמעות לאובדן.
בנוסף, ניתן להסתכל על קשיים פרטיים, כמו קשיים של עם. קשיים אלו מסמלים תחילת גאולה. כשהצירים הכי כואבים סימן שהלידה מתקרבת!! שמתחילה הגאולה. כך אצלנו. אם נסתכל על הקשיים במבט של תחילת גאולה, נגלה שהקשיים הם המנוע שלנו להתקרבות לה', להתקדמות בגרות והתפתחות.
ועוד דבר- תפילה. אם קשה למצוא את המשמעות, להתמודד, אפשר וכדאי פשוט לומר זאת לה'. להתפלל, לבכות ולבקש מאבינו הרחמן שיעזור לנו להתקרב אליו, להאמין ולבטוח בו. שיעזור לא לשקוע בכעס ובתסכול, אלא להתמודד להתחזק. תנסי לשנן דברים המחזקים, גם אם בהתחלה זה יהיה מאולץ. לאחר מכן, זה יהפוך בעז"ה לאמיתי יותר.
ולסיום עצות מעשיות: חפשי אדם קרוב שעימו תוכלי לדבר ולפרוק את הכאב. להשתחרר ולבכות… שנית, אולי מעודד לחשוב שגיסך נמצא במקום טוב. ליד כסא הכבוד. שלישית, אם את מכירה מישהו שעבר אובדן, תנסי לדבר איתו על התמודדותו ולנסות לקבל כוח. רביעית, זכרי שהקושי הגדול הוא בעיקר בתקופה הראשונה. עם הזמן וזרימת החיים תרגישי טוב יותר. ולסיום, לעיתים קל יותר להתמודד כשמבצעים מעשה של זיכרון למען הנפטר. תנסי לחשוב על תכונה טובה שלו ולאמץ אותה לעצמך. להשתדל להשתפר בה, ולהקדיש את ההשתדלות הזו לזכותו.
ולסיום- אנו מאמינים שהקב"ה לא מעמיד בניסיון, אלא אם יש את הכוחות לעמוד בניסיון. כנראה שיש בך כוחות עצומים. האמיני בהם.
כולי תפילה שלא תדעי עוד צער, ונזכה כולנו לבשורות טובות, ישועות ונחמות.
