האם דתיים נהנים פחות מהחיים?!

תשובה: שלום רונית.

כשהראיתי את השאלה שלך לידיד שלי הוא הגיב "מה זאת אומרת, מי אמר שצריך ליהנות מהחיים?! באנו לעולם הזה בשביל לקיים מצוות ולעבוד את ה'. הנאה זה בעולם הבא. עכשיו צריך להפשיל שרוולים. "אדם לעמל יולד", לא?".

אין ספק שיש אנשים דתיים המשוכנעים שחיי תורה והנאה לא הולכים ביחד. הם מנחמים את עצמם שזה ישתלם להם בסופו של דבר בעולם הבא.

אך האמת היא שצריך לגשת לדיון מנקודת מוצא אחרת לגמרי. אלוקים אינו נגדנו. להפך. הוא אוהב אותנו יותר משאנחנו אוהבים את עצמנו. התורה והמצוות לא נועדו להתעלל בנו ולמרר לנו את החיים אלא "לטוב לנו כל הימים" (דברים ו,כד). אומנם הנושא המרכזי של התורה אינו איך "לעשות חיים" ולצבור כמה שיותר הנאות ועינוגים. מטרתה להדריך את האדם כיצד לחיות חיים מוסריים וקדושים שיאפשרו לו להידבק בקב"ה. אך מי שיחיה בדרך שהתורה מתווה, מובטח לו שגם במישור של ההנאה בסופו של דבר הוא ירוויח יותר. ייתכן שזה דורש להתאפק נקודתית, להתגבר, לוותר זמנית על דברים מסוימים, אך מי שיעשה כן ייצא בחשבון הכולל מורווח יותר. בורא העולם והאדם העניק לנו את המרשם המושלם לחיים מאוזנים של גוף-נפש-נשמה. חיים שאינם מתמכרים לכוח או נטיה מסוימים מכוחות החיים אלא מוצאים את ההרמוניה בין כולם.

אני רוצה לתת המחשה קטנה לעיקרון הזה דווקא מהתחום שבו יותר מכל אנחנו הדתיים מרגישים שאנחנו מפסידים. אהבה. הרי אין נושא בעולם שבני אדם מתעסקים בו, מדברים עליו ומשתוקקים לו כמו אהבה. אך כשאתה שואל את עצמך מה מצב האהבה בעולם, התשובה הכואבת היא 'על הפנים'. עשרות אחוזים של גירושין, בגידות, חוסר אמון, תסכולים וצלקות נפשיות. רבים איבדו את האמון במוסד הנישואים והתייאשו מלמצוא אהבת אמת. אין ספק שהדרישות של התורה בתחום שבין גברים לנשים תובעניות למדי, אך אפשר לראות בעיניים שהסיכויים של מי שילך בדרך הזו למצוא אהבה אמיתית, ביטחון בקשר, סיפוק, אושר, ולהקים משפחה, גדולים הרבה יותר מאשר באלטרנטיבה.

אחרי מאה ועשרים נגיע בע"ה לגן עדן, אבל מי שמחובר עמוקות לדרך התורה ירגיש את טעם גן העדן כבר כאן, בעולם הזה.