* "לכל אחד יש ת'אחת שלו".
אין לי שום דבר נגד שלומי שבת. הוא בהחלט בחור סימפטי עם קול נעים. אבל בקטע הזה הוא ממש טועה ומטעה. לכל אחד יש הרבה יותר מאחת שהוא יכול להתחתן איתן ולהקים זוגיות אוהבת, מאושרת ויציבה. התפיסה כאילו בעולם של שבעה מיליארד בני אדם מסתובבת לה אי-שם רק אחת ויחידה, "הנשמה התאומה שלי", שאם אזכה למצוא אותה אהיה מאושר לנצח, ואם לא – אתַקע אומלל ומסכן עד סוף חיי, היא פשוט אשליה מסוכנת. יש שדה ענק של מאות, ואולי אפילו יותר מזה, בחורות שיכולות להתאים לך מאוד. התאמה בסיסית באופי, בשאיפות ובסגנון החיים, תיתכן עם בנות רבות מאוד. מעבר לזה, הצלחת הנישואין יותר משהיא תלויה בזהות האדם בו בחרת, היא תלויה באופן בו תנהלו את חיי הנישואים שלכם. ממילא, המשימה העומדת בפניך אינה להחליט 'האם זאת היא', אלא לבחור מישהי שתוכלו לבנות בית ואהבה ביחד. זה הופך את המשימה להרבה יותר הגיוניות וברת השגה.
* "כשזה צריך לבוא – זה יגיע".
המשפט הזה דווקא נכון אבל על תנאי. על תנאי שאתה לא מפריע לזה לקרות. הקב"ה מצידו היה רוצה מזמן לראות הרבה מבניו ובנותיו עומדים מאושרים מתחת לחופה. הוא אפילו מוכן לעזור לדבר הזה להתרחש. הבעיה היא שיש כאלו שֶבְּמוֹ ידיהם מחבלים באפשרות שזה יקרה. איך? על ידי דפוסי המחשבה, אופן החיפוש ודרכי ההתנהלות שלהם במהלך הקשר. השאלה המרכזית היא האם מה שעומד בינך לבין החתונה הוא לקבל עוד ועוד הצעות, או שנדרש שינוי בגישה ופתיחת חסימות, ואז זה עשוי לקרות כבר עם הבאה בתור.
* "פשוט עדיין לא פגשתי אותה".
איך אתה יודע?! אולי פגשת אותה ואמרת לה לא? אולי היא בסביבה שלך אבל אתה לא רואה אותה ממטר כי הפוקוס שלך נעול על איזה מודל שתקוע לך בראש, ולא בטוח בכלל שהוא הדבר הנכון עבורך? אולי אתה מסתכל בכיוון אחד והיא בכלל מחכה לך בכיוון השני?
* "בלעדייך אני חצי בן אדם, בלעדייך אני בעצם כלום".
חזרנו לשלומי שבת עם טעות מס' שתיים. רווק הוא לא 'חצי בן אדם'. הוא אינו שבר כלי מסכן וחסר תועלת. הוא אישיות מליאה, פוריה ותורמת. לפעמים אנשים שוכחים שיש לרווקים חיים חוץ מאשר לצאת לדייטים ויש להם עוד משימות בחיים מעבר ללמצוא כלה. לכן מלבד שאלות 'כאילו' מתעניינות אך בעיקר רומזות – 'נו, מה חדש אצלך?…', והאיחול האולטימטיבי המעיק 'בקרוב אצלך', מותר גם לשאול אותם: "איך הולך לך בעבודה?", "אתה מרוצה מהמכונית החדשה שקנית?", וגם "החולצה החדשה שֶלַך מקסימה", "בא לך לקפוץ אלי לאיזה כוס קפה מחר בערב?".
לפני שאתה רווק אתה קודם כל בן אדם. אם הציר שסביבו נעים החיים הפך להיות הדייטים אולי כדאי לעשות חשבון נפש קטן. יש עוד דברים משמעותיים בחייך – לימודים, עבודה, משפחה, חברים, עבודת ה', תחביבים. בעז"ה יבוא גם המועד של הזוגיות להצטרף לעניין.
* "בנים כל הזמן פוסלים על מראה חיצוני".
לא רק בנים אלא גם בנות, ולא כל הזמן אבל הרבה יותר מידי. מה זה אומר עלינו? מה זה אומר על תרבות הפוזה והשואו שאנחנו חיים בה? מה זה אומר על מודלים של יופי שמתרוצצים לנו בראש ושאובים מאמצעי המדיה, הסרטים והפרסומות ששוטפים לנו את הראש ומקשים עלינו מאוד בבחירה שלנו? אלו שאלות טובות ואת התשובות עליהן יצטרך כל אחד לתת בעצמו.
נ.ב תזהרו עם התמונות שאתם מעלים לפייסבוק. אין לכם מושג כמה דייטים פוטנציאליים אתם מאבדים בגללן…
* "כשזה זה – אז יודעים".
רואים שצפית ביותר מידי סדרות רומנטיות דביקות, אבל מה לעשות – בחיים האמיתיים זה לא עובד ככה. רוב הזוגות מגיעים אל ההחלטה הגדולה בחייהם כשמשהו בלב שלהם רועד. שלא הכול מושלם. יותר מזה, אם נדמה לך שהכול פרפקט, תבדוק שוב. אולי אתה מסונוור ומפספס דברים חשובים? גם לגבי בחירות אחרות בחיים (מקום לימודים/עבודה) הדברים מורכבים ויש יתרונות וחסרונות בכל מהלך. צריך שיהיה לי ביטחון ואמון באדם איתו אני הולך לעשות את הצעד הבא, אך מי שיצפה לשמוע את הבת-קול, להרגיש פרפרים בבטן והתאהבות סוחפת המגיעה עד קצות האצבעות, עלול להמשיך לחכות…
* "לחפש דרך האינטרנט זה לא בשבילי/זה רק למיואשים ומסכנים".
אחי, אתה ממש פאסה. גם אם בעבר אולי היה בזה משהו, כיום זה ממש לא נכון. אפשר למצוא באתרי היכרויות ברשת חבר'ה מאוד איכותיים ותורניים שהבינו שלא מוצדק לפסול על הסף שום אופציה שהקב"ה מזמן לנו להגיע אל היעד. מובן שצריך לנקוט באמצעי זהירות ובדיקה לפני שמגיעים לפגישה ממשית, אבל חבל לפספס גם את האפיק הזה בדרך למטרה המקודשת.
