קשהלי כשאומרים לי מה לעשות. אני רוצה להחליט לבד על החיים שלי ולעשות מה שאני בוחר ולא שאחרים מכתיבים לי. אלא שהרבה פעמים אני מוצא את עצמי 'עושה דווקא' להורים או לר"מ שלי. עושה ההפך ממה שהם רצו רק בשביל לא לעשות מה שהם אומרים לי. יש בעיה עם זה?
שלום לך. הרצון להיות עצמאי וחופשי הוא דבר נפלא. הוא יכול להיות מנוע חשוב שידחוף אותך קדימה כדי לחיות בצורה אמיתית וטובה ולא להיגרר אחרי דברים זרים שלא מתאימים לך באמת. הדיבר הראשון שבעשרת הדיברות לא אומר רק "אנוכי ה' אלוקיך" – כלומר, יש אלוקים!. הוא קובע "אנוכי ה'…אשר הוצאתיך מארץ מצרים" – האלוקים שאנחנו מאמינים בו הוא אלוקי החירות, ששיחרר אותנו ממצרים מבית עבדים כדי שנהפוך להיות בני חורין אמיתיים. ככל שנהיה יותר חופשיים מכל מיני שיעבודים, כך נהיה יותר קרובים אליו באמת.
הרצון 'לעשות דווקא' נובע הרבה פעמים מרתיעה ממצב שבו אחרים קובעים בשבילי ומנהלים לי את החיים. העניין הוא שכשאדם כל הזמן תקוע בלעשות הפוך מאחרים, בעצם קורה לו בדיוק מה שהוא חשש ממנו – אחרים קובעים בשבילו ומנהלים לו את החיים. במקום לעשות מה שנכון וטוב בשבילו, הוא עסוק בלהתחשבן ולהילחם עם אחרים, ולעשות אחרת ממה שהם רוצים, גם אם כרגע זה דווקא כן מתאים לו.
זכור תמיד שההורים שלך אינם נגדך. אבא ואמא אוהבים את הילד שלהם יותר ממה שהוא אוהב את עצמו. גם הר"מ שלך לא בדיוק מקבל משכורת בשביל לעצבן אותך ולהתעלל בך. הם בצד שלך, גם אם לא תמיד אתם מסכימים על כל דבר. צריך להיזהר מלהפוך את ההבדלים ביניכם למשהו עקרוני ולהפוך כל ויכוח קטן למלחמה. כדאי לזכור שגם הרצון לחופש אינו בלתי מוגבל. אין מצב כזה שאדם מחליט לגמרי לבד. כל עוד אינך רובינזון קרוזו שחי לבד על אי בודד, אלא אתה חלק ממשפחה, כיתה או שבט, אתה צריך גם להתחשב באחרים ולקחת בחשבון גם את הרצונות והמחשבות שלהם. באותה מידה שלא היית רוצה שיתעלמו ממה שאתה אומר ולא יתחשבו בך, שים לב לא לעשות את אותו הדבר לאחרים. אדם בוגר ועצמאי הוא לא אחד כזה שמצפצף על כל העולם ועושה תמיד רק מה שבא לו באותה שניה. אדם בוגר דווקא יודע להתייעץ ולשמוע כמה שיותר דעות, שיקולים וכיווני חשיבה, ובסופו של דבר להכריע מתוך המכלול מה הדבר הנכון לעשות. בהצלחה!
