נתקעתי בבעיה ממש גדולה. ההורים שלי נוסעים לשבת לאירוע מטעם העבודה ואני נשאר עם בית ריק. כשסיפרתי לכמה חברים הם נורא שמחו והודיעו לי שהם מגיעים ואנחנו הולכים 'לחגוג' ביחד. אני כבר מכיר את הקטע הזה ביישוב שלנו. לפעמים בשבתות כאלו מעורב גם אלכוהול, שטויות של בנים-בנות וחילול שבת. אני ממש לא יודע מה לעשות. אני בחור מאוד חברותי שקשור לכל החבר'ה, גם לאלה שקצת חורגים מהנורמות של הסניף. אני לא רוצה לשרוף את הקשרים שלי איתם ולדעתי גם חשוב לשמור על החבר'ה האלה שלא יתנתקו לגמרי. מצד אחד אני לא רוצה שנתדרדר למקומות לא טובים, מצד שני אני גם לא רוצה לצאת ה'חנון' ה'דוס' שרק מקלקל. מה לעשות?
שלום לך. ראשית, אני מציע לשנות את נקודת המבט. לא להתייחס לסיטואציה שנקלעת לתוכה כאל 'בעיה' מעצבנת שעדיף היה בלעדיה, אלא כְּאֶל אתגר שהקב"ה זימן לך (דרך אגב, כדאי לאמץ את הגישה הזו בכל בעיה בחיים…). יש לך כאן הזדמנות לפעול במצב מורכב ורגיש, ואם תעשה את זה נכון אתה עשוי להועיל גם לעצמך וגם לאחרים.
דבר ראשון שיוכל לעזור הוא לוודא שלא תהיה לבד. דאג שיהיו איתך עוד חבר'ה רציניים וחזקים בראש שלך, כדי שיחד תוכלו להוות משקל נגד חיובי למקרה שיתעוררו כוחות שירצו למשוך לכיוונים שליליים. דבר איתם מראש על העניין, על החששות ממה שיקרה, וְחִשְבוּ יחד מה תוכלו לעשות כדי למנוע את זה.
דבר שני הוא לעבוד בחוכמה וליצור מראש אלטרנטיבה. השטויות תמיד מגיעות כשלא עסוקים במשהו חיובי. דאגו מראש לתעסוקה חלופית מעניינת, ואני לא מדבר דווקא על לימוד פרשת השבוע עם רש"י, שייתכן שלא כל החבר'ה יתחברו אליו. אם יהיו משחקים מתאימים, נושאים לדיון, כיבוד עשיר ומפנק (בלי אלכוהול, כמובן), באופן טבעי אנשים פחות ירגישו צורך למלא את הזמן בשטויות.
עצה שלישית היא לעשות תיאום ציפיות. דַבֵּר מראש גם עם החבר'ה ה'בעייתיים'. תגיד להם כמה אתה שמח שיבואו, אבל תשחיל גם שאתה בטוח שיהיה נורא כיף בשבת גם בלי אלכוהול ובלי בנות. אם הם ינסו להתנגד תגיד להם שהבטחת להורים ורק בזכות זה הם נתנו לך את הבית. נצל את ההזדמנות לפתח שיחה בעניין ולהסביר להם שחבל להכניס את עצמכם למצבים שאחר כך יהיה קשה להחלץ מהם. שחבל להחליק ולעשות משהו שאחר כך תצטערו עליו שנים. כשמדברים על הדברים מראש, ומודיעים לכולם את הכללים, אנשים לא מופתעים ומגיעים מראש פחות או יותר מוכנים לְמַה שעומד להיות.
גם בשבת עצמה תזכור שאתה המארח, ויש לך זכות בתור 'בעל הבית' לקבוע גבולות. זה הרגע שלך להיות גבר ולהחליט שעושים את זה אחרת גם אם היו תקדימים פחות מוצלחים ביישוב שלכם.
לסיום אוסיף שאתה יכול לעשות את ההשתדלות והמאמץ מבחינתך אבל בסופו של דבר לא יכול לבחור בשביל אנשים אחרים כיצד ינהגו. זה החיים שלהם, האחריות בידיהם, והם גם ישלמו את המחיר עליה. אתה יכול לומר את מה שאתה מאמין בו, להשפיע, למשוך לכיוון שלך, אך בסופו של החבר'ה האחרים יצטרכו לקבל את ההחלטה לגבי עצמם. אתם כבר לא ילדים קטנים והעתיד שלכם תלוי בבחירות שלכם. זה נכון לא רק לגבי שבת חברים בבית ריק, אלא ביחס לכל רגע בחיים. מובן שגם הורים צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות כשהם עוזבים בית ריק בלי מבוגר אחראי. אז שיהיה לכם בהצלחה ושבת שלום.
