ת'אמת, אף פעם לא הבנתי את הקטע הזה של השמחה. זה משהו שנולדים איתו? מין מתנה משמים שפשוט מוּבְנֵית אצלך באופי, לא משנה מה יקרה, או שאולי יש שיטות להגיע לזה ורק לי לא גילו אותן. תבין, זה לא שאני לא שמח לפעמים, אבל זה בא בעיקר כשקורה לי משהו טוב במיוחד – עברתי טסט, אני מקבל ציון מעולה במגן, מכבי ת"א מנצחת ביורוליג. בשאר הזמן אני מרגיש 'סתם' כזה. יש משהו שפספסתי?
לא נעים לי לקלקל את מעט 'רגעי השמחה' שתיארת אבל דווקא לגביהם אני לא בטוח ש'שמחה' היא המילה המדויקת ביותר לתאר אותם. אם אתה אוהד של מכבי ת"א אתה עשוי להיות מבסוט כשהיא זוכה באליפות. אם סוף סוף עברת טסט וזכית ברישיון, אתה יכול מרוצה מעצמך שסימנת וי על המשימה הזו. אבל שמחה אמיתית היא משהו עמוק ופנימי יותר. היא דבר שלא תלוי ולא מופרע על ידי האירועים החיצוניים וההישגים, והוא נובע בעיקר ממה שאני, יותר מאשר ממה שאני עושה ומשיג. אדם מאמין הוא אדם שמח בהגדרה (ואם ראית כאלו שאצלם הדברים לא הולכים ביחד, ולפעמים בדיוק להפך, דע לך שיש כאן פספוס ענק). למה? כי יש משמעות עמוקה לקיום שלו. כי יש סיבה לחייו, באופן כללי, ויש טעם בכל יום ובכל מעשה, גדול או קטן שהוא עושה. זה לא שאין בעיות וכישלונות, ואין בחיים גם רגעים של צער ותסכול. בוודאי שיש. אבל מעבר לכל זה יש הרגשה של שמחה על עצם החיים, שהם המתנה הגדולה ביותר שאלוקים נתן לנו, ומנקודת מבט של אמונה יש ערך לכל דבר, גם לדברים הפחות נעימים שקורים לנו.
על גבי זה, יש מקום לכמה טיפים קטנים שיעזרו לנו להרגיש מבחוץ את השמחה, ולסלק דברים שעלולים להפריע לה.
א. כלל יסודי: כל הרגשה היא תוצאה של מחשבה. צורת ההתבוננות שלנו על דברים היא זו שתקבע מה נרגיש. גם אם נדמה לנו שההרגשות הרעות לא תלויות בנו, המחשבות בוודאי תחת השליטה שלנו, וזה מה שקובע. הסתכלות חיובית, התמקדות בטוב, ראיית חצי הכוס המליאה – מעוררות אצלנו תחושות חיוביות, אופטימיות, שמחה, מוטיבציה. ולהפך – להפך. על כל מצב בחיים הרי אפשר להסתכל בצורה חיובית ושלילית. במה אתה בוחר?
ב. מחקר מגלה שילדים מחייכים בממוצע 300 פעם ביום ומבוגרים רק 15. הסיבה לכך: הדאגות. מדהים לראות לפעמים אדם ששוקל חמישים קילו אבל סוחב איתו על הגב חמישים טון של דאגות… נסה לקחת פסק זמן מכל המחשבות על העתיד. התמקד בהווה, תשמח בו ותחווה אותו, אל תשכח להשאיר משהו גם לקב"ה.
ג. עשה דברים שמשמחים אותך. התקשר או לך לבקר מישהו שכיף לך איתו, תאכל משהו שאתה אוהב, צא לטיול בחיק הטבע, האזן למוסיקה, פעילות גופנית, ספר שאתה אוהב. הכלל ש'אחרי המעשים נמשכים הלבבות' עובד גם כאן.
ד. תן לזמן לעשות את שלו. מצב הרוח הוא כמו מזג האוויר. כל יום משהו אחר. לפעמים גם מבלי לעשות כלום הזמן שעובר (לפעמים זה לוקח יום יומיים, לפעמים אפילו כמה שעות) מעביר אותנו אוטומטית למצב אחר.
ה. לא תאמין, אבל אפילו סתם כך לחייך, גם כשזה מאולץ, משפיע על ההרגשה בפנים (יש לזה אפילו הסבר רפואי – תנועת השרירים מגבירה את זרימת הדם דם ומביאה לעליית טמפרטורה במוח ומשתחררים חומרים שגורמים לתחושת שמחה…).
ו. וטיפ קטן לסיום – צא רגע מעצמך. נסה לחשוב איך אתה יכול, גם כשאתה במצב רוח גרוע, דווקא לְשַמֵחַ אחרים. לעזור, לתרום, לעודד. תגלה פתאום איך יש 'אור חוזר' שמקרין אליך והופך אותך לשמח.
