מה עושים עם חבר דתל”ש?

אני מתגורר בישוב קטן. אנחנו בסך הכול חמישה עשר בנים ובנות בנוער של הישוב. אחד מהחבר’ה כבר שנה מתרחק מהקטע הדתי, אבל ממש מתרחק. בוא נגיד שאין לו בעיה להדליק אור בשבת. רציתי לשאול מה היחס שאנחנו כְּנוֹער צריכים לתת לו?

שלום לך. בכל קבוצת נוער אפשר למצוא הבדלים בין החבר’ה ברמה הדתית. היום גם לא נדיר למצוא כאלו שהתרחקו בעוד כמה צעדים. מה הביא את אותו נער למקום שהוא נמצא בו עכשיו? דבר כזה יכול לנבוע מכל מיני סיבות. באופן מפתיע, הניסיון מלמד שבדרך כלל זה לא קשור בכלל לאלוקים. פעמים רבות אנשים משנים את ההתנהגות הדתית שלהם, בגלל שהם מפתחים ‘אנטי’ כנגד ההורים או המורים שמייצגים עבורם את הדת, בגלל בעיות חברתיות ואישיות או מסיבות אחרות. זה מתבטא אצלם בשינוי התנהגות דתי, למרות שלא זה שורש העניין, ולא זה מה שיפתור להם את הבעיות.

איך צריך להתייחס לאותו נער?

יחס כפול, שהמינון בין שני החלקים שלו משתנה בין אחד לשני.

מה זאת אומרת?

מצד אחד, כדאי להתאמץ לא לנתק איתו את הקשר ולא לדחות אותו.

למה?

ראשית, כי גם אם כרגע קשה לו בקטע הדתי, זה לא אומר שהוא לא יכול להמשיך ולהיות בן אדם חיובי, ערכי שתורם לחברה.

שנית, הרבה פעמים ההתרחקות משמירת מצוות היא עניין זמני. יכול להיות שעוד שנה, שנתיים ואולי אפילו הרבה קודם, הוא יחליט לשנות כיוון. יש סיכוי שזה יקרה בתנאי שלא תשרפו את הגשרים ביניכם, ולא תגרמו לכזה נתק שגם אם ירצה לחזור לא יהיה לו לאן.

אומנם, לצד זה צריך לדעת גם להציב גבולות ולשמור שהקשר איתו לא יוביל להשפעה שלילית ונטיה חברתית לא טובה. אם תראו שהוא מושך לכיוונים לא חיוביים, יהיה צריך לדעת להציב לו גבולות בצורה אסרטיבית. אך כל עוד כשהוא אתכם הוא שומר שלא לחצות קווים אדומים (למשל, חילול שבת פומבי) ומכבד את החברה שהוא נמצא בה ואת סגנון חייה, אפשר לתת לו מקום, ולנסות לחבר אותו לדברים החיוביים שכן מדברים אליו.

העיקרון של היחס הכפול משתנה מאחד לשני. יש כאלו שיותר מתאים להם לשדר את הצד של הקירוב, ויש מי שעדיף לו לשמור יותר מרחק. חשוב שבתור חברה תנסו לחזק ולהעצים את הצד החיובי ואת הקטע הדתי בתוככם, כי בצד השני יש מדרון חלקלק שבקלות עלולים לגלוש אליו. לגבי אותו נער, אם יש מישהו מכם עם קשר קרוב יותר אליו ויש פתיחות ביניהם או שיש מישהו מהמבוגרים שיוכל להשפיע עליו לטובה כדאי לנסות לפעול בכיוון הזה.  לדבר איתו, להקשיב לו, לנסות לחזק אותו במה שאפשר ולהשאיר פתח לעתיד לרגע שירצה לחזור. בהצלחה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *