איך לנצל את החופש כמו שצריך ?

שלום לכם, קוראים לי מֶני, אני בן 15, ולומד בישיבת תיכונית באזור המרכז. לקום בבוקר מעולם לא היה דבר קל בשבילי, ואם בזמן הלימודים היה לי איזשהו זָרָז – הפחד מהעונש של הר”מ שלי, בחופש זה קרב אבוד לגמרי. נכון שאני גם הולך לישון מאד מאוחר (בילויים עם חברים, גלישה באינטרנט, סניף ועוד), אבל בשביל זה יש חופש, לא? מה שקרה לי בכל החופשים הקודמים זה שהייתי קם בסביבות 11, וגם שאר היום די ברח לי מבין האצבעות. אחרי חודשיים שלמים הרגשתי שדי בזבזתי את הזמן. אני ממש לא רוצה שזה יקרה לי שוב. מה לעשות?

שלום מני.

שנת הלימודים חלפה לה, סיימת את כיתה י’, ואתה עולה לכיתה יא’. יותר נכון, כך כתוב בתעודה שלך. מבחנים כבר לא יהיו לך בחודשיים הקרובים, אך נדמה לי שיש עוד מבחן אחד חשוב שבודק האם באמת עלית כיתה. לא כיתה של בית ספר, אלא כיתה של החיים. זה לא מבחן חיצוני ולא תקבל עליו תעודה בסוף. רק אתה תדע באמת האם עמדת בו בכבוד. על מה אתה נבחן בו? על איך לחיות באמת. ללא מסגרות, ללא מורים ש”יושבים לך על הראש”, ללא מערכת שיעורים, ללא מתכונות וציוני מגן. כאן אתה נבדק האם באמת התבגרת, מה למדת בשנה האחרונה ואיך אתה מיישם את זה. לרבוץ מול האינטרנט עד 3 לפנות בוקר, לקום לאחר מכן באחת עשרה, ולהעביר את שארית היום בתנועה בין המקרר לטלוויזיה זה לא חופש אמיתי. זו סתם בטלה. איך עושים את החופש הגדול לבאמת גדול? שאלה מצוינת. ננסה לתת כמה עצות וכיוונים.

סדר יום – חופשה מוצלחת איננה זו שבה לא עושים כלום. להפך, חופשה בריאה היא כזו שעושים בה הרבה, כולל גם דברים שלא יוצא לעשות במהלך שנת הלימודים. אתה חייב להיות מתוכנן. לא “לזרום” עם הזמן, ולתת לו לזלוג מבין האצבעות. קבע לעצמך יעדים ומטרות, דאג להיות עסוק כל הזמן. קבע לעצמך שעה בה אתה הולך לישון ושעה בה אתה קם. זה יכול להיות מאוחר יותר מאשר בזמן הלימודים אבל שלא יהיה מצב של רביצה סתמית מול האינטרנט עד השעות הקטנות של הלילה ללא מטרה מוגדרת, או השכמה לקראת ארוחת הצהריים.

התנדבות ופעילות – שמיניסט שכל הזמן אמר שאין לו זמן להקדיש להתנדבויות בגלל הבגרויות – יבחן את עצמו עכשיו, כשיש לו זמן, האם זה לא היה סתם תירוץ. שישיסט שטען שאין לו זמן להשקיע בחניכים בגלל המבחנים – מוזמן לבדוק עכשיו האם זה נכון. ארגוני חסד רבים כל כך משוועים לעזרה ולידיים עובדות, ובל נשכח – חסד אפשר לעשות גם בבית. אמא והאחים הקטנים לא חשובים פחות מאנשים זרים. אם עדיין יש לך זמן פנוי ואתה זקוק לכסף, אפשר גם לחפש איזושהי עבודה מתאימה לימי החופשה.

עיתים לתורה – לא הכמות חשובה וגם לא הנושא. העיקר זו הקביעות. אפילו עשר דקות ביום. פרק אחד בתנ”ך, דף גמרא אחד או אפילו משנה אחת. מה שאתה אוהב, מה שתצליח להתמיד בו. סוף סוף לימוד תורה משלך, ולא בגלל שהר”מ מכריח אותך ואתה מקבל עליו ציון. זה יכול לבנות יחס עמוק וחיבור לתורה יותר מהרבה דברים כפויים. אותו הדבר בדיוק לגבי נושא התפילה!

הערה: כמעט בכל יישוב רציני נפתחת לה ישיבת בין הזמנים שנותנת איזושהי מסגרת ללימוד, ושיעורים מעניינים מרבנים אורחים ומרצים. כדאי לנצל את זה.

אחריות וזהירות – יוצאים לטיול. לאן? האם זה מספיק בטוח? האם נקטנו בכל אמצעי הזהירות? ומה לגבי טרמפים? החבר’ה נפגשים בשעת ליל מאוחרת ברחוב או חוזרים יחד מבילוי. האם כל השכנים שותפים לצהלות ולשמחה שלכם או שמתחשבים ונזהרים לא להעיר נרדמים?

תחביבים וכישרונות – תמיד ידעת שאתה כישרון גדול. עכשיו זה הזמן לגלות את זה. אם במהלך השנה לא היה לך זמן להשקיע בכל מיני דברים, ולטפח כישרונות חבויים – עכשיו זה הזמן לעשות את זה. ללמוד לנגן, לשחות, לקרוא ספרים, להרחיב את הידע וכדומה.

ועוד מילה אחת לסיום. חלק משמעותי מהחופש עובר בימי בין המצרים. ימים שהם לא רק ימי אבל אלא ימים של תודעה לאומית, של התחברות לגורלו של עם ישראל ולייעודו. אנחנו צריכים לשאול את עצמינו: איך אנחנו עוברים את הימים האלו, או אולי עדיף: איך הם עוברים דרכנו אם בכלל?

_____________________

עמדנו על כמה כיוונים ומן הסתם יש עוד. התשובה לשאלה עד כמה תיקח את החופש הזה ברצינות תקבע האם תחזור ללימודים בחודש אלול עייף וחלש עוד יותר מקודם או שתשוב מלא בכוחות חדשים כשהאישיות שלך צמחה בעוד קומה. מה אתה אומר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *