אתה דוחף את הדלת, ודוחף ודוחף, והיא לא זזה מילימטר. אתה מפעיל כוח רב יותר ועדיין כלום לא קורה. אתה כבר מתחיל לאבד את הסבלנות, ואולי אפילו להתעצבן על הטיפש שנעל את הדלת מבלי להתחשב באלו שעוד אמורים להיכנס. אבל אז פתאום אתה קולט שאולי אתה פשוט מנסה בכיוון הלא נכון. במקום לדחוף החוצה צריך…למשוך פנימה. אתה אוחז בידית, משנה את הכיוון, וכמו בקסם הדלת נענית לך בשמחה ומחליקה החוצה בקלילות. יש, אתה בפנים.
________________________________________________
מה עושה בן אדם במקומות בחיים בהם הוא מרגיש תקוע? כשהוא מנסה ומנסה אבל משום מה זה לא קורה. נכון שאפשר להמשיך ולהתעקש בתקווה שזה עניין של הזמן ובסופו של דבר פריצת הדרך תושג איכשהו. אבל ההיגיון אומר שהדבר הנכון יותר הוא לעצור שניה ולעשות חושבים. לבדוק מחדש את השיטה בה אני עובד, את דפוס הפעולה שלי. ייתכן אפילו שהמטרה נמצאת מטר לידי אבל אני לא רואה אותה כי אני מסתכל לכיוון הלא נכון.
פעמים רבות, בפרט בתחום ההיכרויות, את הבדיקה העצמית הזו מועיל הרבה יותר לעשות עם מישהו חיצוני המסוגל לראות דברים שאני לא רואה. אדם בוגר, מנוסה, נשוי, לפעמים אפילו מקצועי, שנקודת המבט שלו יכולה לשפוך אור חדש על תהליך החיפוש. המוני קשרים עם פוטנציאל אדיר יורדים לטימיון כי פשוט עובדים לא נכון. אז זה לא אומר שאם נפגשת עם שלוש בנות וטרם מצאת את בחירת ליבך, צריך לרוץ לייעוץ. אבל אם המספרים כבר טיפסו לשלושים ושלוש, שלא לדבר על שמונים ושלוש, יכול להיות שמה שיביא את הגאולה זה לא עוד הצעות ועוד דייטים, אלא שינוי בגישה, בְּצוּרַת החיפוש, בדרך בניית הקשר.
