בירורים– מה אתם עושים לפני שאתם מקדישים ערב מהחיים שלכם לאדם זר שייתכן שלא תראו עוד עד סוף חייכם? המינימום המתבקש הוא בירור מינימאלי מקדים. נכון שחלק התייאשו מראש מהעניין, ואחרים לא מאמינים באפקטיביות של בירור טלפוני, ובכל זאת הניסיון מראש שכשעושים את זה בצורה חכמה אפשר לחסוך מראש אחוז גבוה של דייטים מיותרים! גם אם אתם בקטע של "מה איכפת לי, מקסימום אשרוף ערב", זכרו שהנפש שלנו נשחקת, מתקהה ונשרטת מפגישות נֶפֶל. הציפייה, ההיפתחות והאכזבה סוחטות את הנפש ועושות לנו רע, ומזיקות להמשך החיפוש.
הנה כמה טיפים קטנים לעשות את זה נכון: מעבר לקבלת הבהרות ברורות ממי שהציע למה הוא חושב שזה מתאים (תשובה כמו "אתה בחור נחמד וגם היא מאוד נחמדה" לא תתקבל!) דברו עם לפחות שני אנשים שמכירים היטב את המועמד מתחנות שונות בחייו (חבר מהצבא, הר"מ שלו בישיבה) ועמתו בין הדברים. הקשיבו היטב למנגינה ולא רק למילים. אל תתנו ש'ימרחו' אתכם עם אמירות כלליות שלא אומרות בעצם כלום ('היא בחורה מאוד מיוחדת'), ואל תפחדו לשאול שאלות קשות.
לא מדובר בלכתוב דוקטורט על הצד השני אבל בירור טלפוני של כמה דקות יכול להיות קריטי. אם מראה חיצוני או רמה דתית חשובים לכם, לא קשה לעלות על זה מראש בטלפון. זכרו דבר אחד – המטרה המקודשת היא "נישואים בבני אדם". בש' ולא בס'.
הטלפון הראשון – נַתָתָּ תשובה חיובית, היא החזירה אוקיי, ואתה מחזיק עכשיו ביד פתק עם המספר שלה. אל תבזבז זמן. התקשר אליה עוד היום וקבעו פגישה. אחרי הבעת הנכונות ההדדית אין הצדקה למרוח את העניינים, וצריך לעבור בהקדם לשלב הבא.
לְמַה נועד הטלפון הראשון? קודם כל הוא לא נועד להחליף את הפגישה הראשונה. הניסיון מראה שאין טעם בשיחה ארוכה מדי ובוודאי שלא בהיפתחות לשחנ"ש עמוק. יותר מדי אנשים התלהבו מאוד מהטלפון הראשון והתאכזבו קשות כשנפגשו פנים אל פנים. בטלפון הראשון כדאי לגלגל שיחה ידידותית ראשונית (שעשויה להיות קצת מלאכותית ומאולצת. ככה זה כשעדיין לא מכירים), ולעבור בשלב מוקדם למטרה המרכזית: קביעת הפגישה. מקובל שבפעם הראשונה הבחור מציע לבחורה שלא תטרח יותר מדי והוא יגיע לאזור שלה. בהמשך אפשר לעשות תורנות מי בא למי או להיפגש באמצע הדרך. מן הראוי להציע לה לִבְחוֹר גם את המקום הספציפי של המפגש לפי מה שנוח לה ("יש איזה מקום מסויים שתרצי שניפגש בו?"), אך טוב שיהיו לְךָ כמה אופציות מוכנות בַּקַנֶה (בית קפה, לובי של בית מלון, גן ציבורי או בית פרטי למי שבקטע), תוך לקיחה בחשבון של מזג האוויר ושעת המפגש.
כל הנ"ל אינם כללי ברזל שאסור לשנות אלא בעיקר עצות טובות. העיקר שדברים ייעשו מתוך מחשבה והתחשבות.
פגישה ראשונה – נכון שזה נשמע מפתיע אבל התפקיד העיקרי של הפגישה הראשונה הוא – לבדוק היתכנות של פגישה שניה. טעות נפוצה היא לבוא אליה בגישה של: 'אני הולך עכשיו לפגוש את אשתי'. עמדה כזו, קרוב לוודאי, תכשיל את הסיכוי שייצא מכאן משהו חיובי. בוא במחשבה של "אני הולך לפגוש בן אדם". המטרה היא לנהל שיחת היכרות ידידותית, זורמת ונעימה. את הנושאים הכבדים תשמרו להמשך. חשוב לדעת שהרבה מאוד אנשים לחוצים ונבוכים בדייט ראשון, ולא מגיעים אליו במיטבם, ובכל מקרה אי אפשר לקלוט עומק וניואנסים של אישיות בפגישה ראשונה. אם היו כמה רגעי שתיקה מביכים זה טבעי ולא בהכרח מעיד שזה לא שייך, ובאותה מידה גם אם היה מלהיב ומדהים היזהר לא להיסחף עם הדמיונות וכבר לתכנן על איזה אולם אתם סוגרים. לא כדאי להאריך מידי גם אם אתה מרגיש מעולה. אם גם היא חושבת כמוך יהיה לכם מספיק זמן ביחד בהמשך.
כל עוד אינך משוכנע לגמרי שזה ממש לא זה – שווה לתת צ'אנס לפגישה שנייה ואולי גם שלישית. מדהים כמה דברים משתנים ונראים לנו אחרת מפגישה ראשונה לשנייה (ואפילו עניין של מראה חיצוני!). רבים מעדיפים שלא לקבוע בסיום הפגישה מה הלאה אלא לדבר על זה בטלפון. אם כך מיד למחרת הפגישה אתה מתקשר אליה! אל תשאיר אותה תלויה באוויר.
מה עושים בפגישות – "בחור ובחורה יושבים בפגישה, נועצים מבטים זה בזו, ובמשך שלוש דקות שותקים. ואז הבחור פונה לבחורה ומציע "אולי עכשיו נשתוק שלוש דקות על נושא אחר?" – ככה זה בחיים. לפעמים הכול זורם ואין שנייה אחת של שקט, ולפעמים יש שתיקות ארוכות ומעיקות. לא צריך להיבהל. זה לא אומר שאתם לא מתאימים. עם קצת סבלנות ויצירתיות גם זה יעבור. אבל מעבר לשתיקות הלגיטימיות חשוב לא לשכוח את העיקר שלשמו נתכנסנו היום – לדבר, ולדבר נכון. לא באנו להעביר את הזמן בכיף ביחד וגם לא לעבור חוויות משותפות. זה אפשרי רק כתוצר לוואי, אך המטרה המרכזית היא להכיר טוב יותר זה את זו, לבדוק האם יש כאן פוטנציאל לקשר רציני, ואם כן לנסות לבנות משהו ביחד. זה בסדר לדבר על החדשות האחרונות, על קטע מצחיק שקרה לי היום בעבודה ועל מזג האוויר, אך זכרו שהעיקר הוא מה שנמצא בִּפְנִים. האם השיחות שלנו עוזרות לי להכיר באמת את האדם היושב מולי, את השאיפות שלו, את מידותיו וערכיו? האם השאלות שאני שואל בפגישות אלו שאלות עומק או שאלות שטח? לצאת לסרט זה בילוי נחמד, אך השאלה היא האם כשיידלקו האורות, אכיר טוב יותר את זה שיושב לצידי או בעיקר את זה שכיכב על המסך. כדי לא להגיע למצבים של זוגות שיוצאים כבר שלושה חודשים ונחרדים לגלות שהם בעצם בכלל לא מכירים זה את זו, כדאי שלא נשכח לרגע את המטרה המקודשת (תרתי משמע) של המפגשים שלנו.
עוד הערה קטנה, שחבל שצריך לומר אותה אבל כנראה אין ברירה – צריך להגיע לפגישה כמו שמגיעים לפגישה עסקית חשובה! (אתה רוצה לעשות עכשיו את עיסקת חייך, לא?) – לבוש כמו שצריך, רחוץ, מגולח, מבושם, ערני. לא כמו אחד שחזר סחוט מיום עבודה או שיוצא לשטוף את האוטו בחניה. אם אתה מתקשה לעמוד בזה, כדאי לדחות את הפגישה ליום אחר כדי שתוכל לבוא מוכן.
אל תתפוצץ, תתייעץ! – את לא יודעת אם כדאי להמשיך את הקשר? אתה משתגע מהתלבטויות האם זה "זה"? נכון שבסופו של דבר, ההחלטה וההשלכות שלה, ייפלו על הכתפיים שלכם, אך להתייעץ במהלך הקשר – זהו דבר נצרך מאוד. למה? כי גם אם אתם שועלי דייטים ותיקים, כל קשר הוא עולם בפני עצמו, כל שלב הוא דבר חדש, ומבט מפוכח של אדם אובייקטיבי עשוי לשפוך אור ולעשות סדר במצב המבולבל. חשוב שהיועץ שלכם יהיה נשוי (זה נותן מבט ממקום אחר לגמרי על הנושא), אם הוא מכיר אתכם זה יתרון חשוב, ושתהיה לו הבנה בתחום.
יחד עם זה חשוב גם לשים לב להסתייגויות:
א. לא להפוך את ההתייעצות למשהו 'כרוני', ולעשות סקר בין כל המכרים שלכם האם להיפרד ממנה או שמא מוטב להמשיך…
ב. נכון שאין מישהו שמכיר את העניין טוב כמותה – אבל דווקא בת זוגכם לדייט היא אחד האנשים הכי פחות מתאימים להתייעץ איתה. גם היא מסובכת מספיק עם הרגשות והדילמות שלה, ושלך רק יבלבלו את שניכם. אומנם מידי כמה פגישות חשוב לעשות הערכת מצב ולדבר גלויות על מצב הקשר שלכם ועל הציפיות להמשך. אך ברגעי התלבטות – זה רק עלול לסבך.
ג. ולסיום – אם יש ספק – עדיף להמשיך עוד פגישה או שתיים ולתת למציאות לענות את התשובה שלה לדילמה, מאשר לחתוך עכשיו ולהישאר עם סימני שאלה אם עשית את הצעד הנכון.
איך לסיים קשר?! – אם החלטת (ולא ניכנס כרגע לשיקולים) שלא זאת האישה שהועיד לך אלוקים, אל תשמור על דומיית אלחוט בתקווה שהיא 'תבין את זה לבד'. תודיע לה וכמה שיותר מהר. אל תמרח אותה רק כי קשה לך להגיד את ה'לא'.
איך לומר לה את זה?
ס.מ.ס הוא אמצעי תקשורת מעולה לאחל שבת שלום או לתזכורת אוטומטית כמה היום לעומר. הוא אינו הדרך המתאימה להודיע לפגושתך שהקשר הסתיים. כבוד מינימאלי לבן אדם מחייב להרים טלפון ולהודיע לה בשיחה ישירה. אם היה קשר ממושך ומשמעותי ייתכן שראוי לעשות זאת במפגש פנים אל פנים.
כשאתה עומד מולה – אם באת בהחלטה מגובשת וסופית ולא מעוניין בפתיחה של דיון מוטב שלא לרדת לפרטים, אלא לנסח את הדברים בכלליות ובנימוקים סובייקטיביים. ברור שבחיים לא תגיד משפט כמו "אני לא אוהב את איך שאת נראית".
לא הלך בינינו. מה הלאה? –
ארבעה גורמים מעורבים בסיפור הזה, וכל אחד מהם צריך את היחס המיוחד שלו.
- השדכן – חובה (!) לחזור אל מי שהציע את ההצעה, להודות לו על הרעיון ולעדכן במה שקרה. הן מצד הכרת הטוב (לפעמים אין לנו מושג כמה זמן, טירחה וחשבון טלפון משקיעים מבלי לספר לנו בכלל כדי להביא לפתחנו הצעה), והן מהסיבה הפרקטית – כדי שתוכל לתת לו הכוונה מדוייקת 'לָמָה בדיוק זה לא התאים', על מנת שבפעם הבאה הוא יוכל לקלוע יותר למטרה.
- הבחורה – גם אם אתם לא תעמדו זה לצד זו תחת החופה, הרווח המרכזי שתוכל להפיק מהמפגש/ים איתה הוא שעכשיו אתה יודע מי מחבריך יוכל להתאים לה. עוד הערב אתה מרים אליו טלפון ומציע לו (אתה גם יודע שהיא בדיוק פנויה כרגע…). אלפי זוגות התחתנו בדרך הזו, וממש עוול לא להשתמש בה.
- אתה – מכל קשר שעברנו יש מה ללמוד ולהפיק. לגלות דברים חדשים על עצמי, על איזו בת זוג אני מחפש, על זוגיות, על החיים…
- אלוקים – זה גם הזמן להתחזק באמונה ובתפילה לבורא עולם. אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו ומתפללים שהוא יעשה את חלקו ויפגיש אותנו במהרה עם המיועד לנו.
