שאלה: הבת הבכורה שלי עוד לא בת עשרים ואני כבר מתחילה להילחץ מהחתונה שלה. לאחרונה היא רמזה שאולי תתחיל להיפגש בקרוב, ואני תוהה מה התפקיד שלי בסיפור הזה. כשאני הייתי בגילה, אמא שלי היתה מאוד מעורבת. היא הרימה טלפונים לשדכניות, ביררה, דחפה. לא תמיד אהבתי את זה, ואני גם יודעת שהיום יש דברים שמתנהלים אחרת. ובכל זאת, אני דואגת לה. מה כדאי לי לעשות בשבילה בעניין?
תשובה: באמת מרגש לראות איך הילדים שלנו גדלים ומגיעים לשלב בו הם מתחילים לחפש את בחיר/ת ליבם כדי להקים את הקן שלהם. ייתכן שכיום יש לצעירים יותר ערוצים ואופציות להיכרות, אך זה לא מבטל את הזכות והיכולת שלנו לסייע להם. לפני הכול כדאי לדבר איתה על המשמעות של הצעד שהיא עושה. מהי זוגיות, איך בונים קשר, איזה מין בחור מתאים לה וכדו’. עם הניסיון וחכמת החיים שלך בצירוף להיכרות העמוקה איתה, תוכלי לתת תובנות ונקודות מבט שיועילו לה. חשוב גם הסיוע במהלך הדרך, שעשויה להיות ארוכה ומתישה. צריך למצוא את האיזון העדין בין התעניינות ומעורבות לבין נתינת מרחב. את גם יכולה לפעול כדי למצוא עבורה הצעות מתאימות, וכשיהיה לך משהו קונקרטי להציע לה את הרעיון. אם היא תרצה – אפשר לעזור בבירורים על הצעות שהיא קיבלה. בגילאים מבוגרים יותר בדרך כלל מעוניינים פחות במעורבות של ההורים ומן הראוי לכבד זאת. אך בכל מקרה המתנה הכי גדולה וחשובה שאת ובעלך יכולים להעניק לה זה להיות הורים ובני-זוג טובים. מה שהיא רואה אצלכם זה הנכס הכי חשוב שהיא לוקחת איתה מן הבית שלכם.
