שאלה: אני בחור בן 27. נפגשתי עד היום עם כמה עשרות בחורות. אני מה שנקרא ‘בחור טוב’, נחמד וחברותי, יש לי מקצוע מסודר, קובע עיתים לתורה, נאה. אני לא חושב שאני בררן ואני פתוח לקשר כמעט עם כל אחת שיציעו לי. העניין הוא שמה שקורה בפגישות זה ממש דפוס קבוע. זה לא אני – זה הן! ברוב המוחלט של הפעמים בפגישה ראשונה מקסימום שניה הן אומרות לי לא. למה זה קורה? אני עושה משהו לא בסדר? איך נחלצים מזה?
תשובה: טבעי שלפעמים לך לא נראה שזה מתאים, ולפעמים הבחורה היא זו שחושבת כך. כשהדבר הזה קורה כמעט כל הזמן מכיוון אחד (ולא משנה כרגע אם מהצד הגברי או מהצד הנשי), זה דבר שמצריך בדיקה. ראשית כל ברמת ההצעות. האם אתה בטוח שאתה יוצא עם הבחורות הנכונות עבורך? טוב שאתה לא בררן ולא פוסל על ימין ועל שמאל מראש מבלי לתת צ’אנס. מצד שני סינון ברמה מסויימת הוא חיוני. אי אפשר להדביק לך כל בחורה בעולם. זה פשוט לא ילך. האם הגדרת לעצמך היטב מה אתה מחפש? האם הבהרת זאת בצורה ברורה ומדוייקת לאלה שמציעים לך? האם כשאתה מברר בטלפון מראש על הבחורה לפני שאתה נותן אור ירוק להצעה אתה עושה את הבירור כמו שצריך?
שנית, יש לבחון את האופן בו אתה מתנהג בפגישות עצמן. איך אתה מופיע (אפילו ברמה החיצונית של לבוש), איך אתה מציג את עצמך, מה אתה משדר, על מה מתנהלות השיחות ביניכם, האם ייתכן שאתה משדר להן (אפילו בלי כוונה) משהו שגורם להן להירתע?
כדאי לך להתייעץ בעניין עם מישהו בוגר, נשוי ומבין עניין שיבחן איתך ביסודיות את הדברים האלו וכיוונים נוספים, ואפילו לפנות לאיש מקצוע, יועץ זוגי, לפגישה או שתיים, כדי לברר את הנקודה. חבל שדברים שוליים ומיותרים יפריעו לך בדרך אל המטרה המקודשת. בהצלחה!
