בחורה מאזור המרכז יצאה לדייט ראשון עם בחור מְעֵלִי. היא, טיפוס 'עירוני' של אזור המרכז, דאגה מכך שהבחור אמור לחזור לביתו בלילה ב"שטחים" המסוכנים, וביקשה שייתן לה צלצול ברגע שמגיע הביתה, רק שתדע שהכול בסדר. הוא, כמובן, שכח, והלך לישון בלי להתקשר. כשראתה שהשעות חולפות חששה שקרה לו משהו וניסתה שוב ושוב להתקשר אליו, ללא מענה.
כשקם בבוקר גילה על הצג של הסלולארי עשר שיחות שלא נענו ממנה. 'יו', חשב לעצמו, 'מה היא לחוצה כל כך?' ואז שם לב שבסוף גם שלחה לו הודעת טקסט: "מתי כבר תהיה בעלי?". עכשיו גם הוא נלחץ…
__________________________________________
לחץ, בדרך כלל, לא עושה טוב לקשר. כשאחד מהצדדים דוחף חזק מדי קדימה או מתחיל לדבר על חתונה כשהשני עוד לא בשל לזה, הדבר עלול לגרום לרתיעה והתרחקות. קשר, כמו פרח, צריך את הזמן שלו כדי להתפתח. כדי שייווצר חיבור נפשי ורגשות יתחילו ללבלב דרושה סבלנות, והשקעה אמיתית לאורך זמן. צריך לקבל בהבנה את הפערים בין בני הזוג גם בתחום הזה, כשכל אחד מתקדם בקצב משלו.
מצד שני, כדי שמשהו טוב 'יתבשל' הסיר צריך להיות כל הזמן על אש בוערת. אם את מזהה שהצד השני לא מספיק רציני בקשר, לא נותן את עצמו, או במילים אחרות 'מורח' אותך – אל תתני לזה להימשך כך.
