שאלה: כבר כמה שבועות שאני נפגשת עם בחור ולראשונה מזה הרבה זמן, אני מרגישה טוב בַּקֶשֶר והענינים זורמים. אני לא יודעת עד לאן זה יגיע, אבל אני מרגישה שיש כאן פוטנציאל רציני. בכל זאת יש שני דברים שמפריעים לי. אחד הוא עניין הגיל. אני מבוגרת ממנו בכמעט שלוש שנים. העניין השני הוא ההשכלה. אני סיימתי כבר לימודים אקדמאיים והוא מעולם לא התחיל. הוא בחור חכם ובפגישות נעים לי איתו, אבל הדברים האלו מקשים עלי לדמיין אותנו ביחד. מה לעשות?
תשובה: המפגש עם אדם אחר מזמין אותנו קודם כל למפגש עם עצמנו ולבירור מה חשוב לנו, מה סדרי העדיפויות שלנו ומה משפיע עלינו. השאלה הראשונה שיש לברר היא האם שתי הנקודות שציינת מפריעות לך מבחינה אובייקטיבית, והן מתבטאות בכך שיש לכם תחומי עניין שונים, פערים ברמה המנטאלית והאינטלקטואלית והשיח שביניכם לקוי, או שהם מפריעים לך בגלל שבעיני הסביבה מציאות בה הבחורה מבוגרת מהבחור פחות מקובלת, וערכו של אדם נקבע הרבה בזכות תאריו האקדמיים. אם הדברים מפריעים לך מצידך, הרי זה שיקול משמעותי שיש לקחת בחשבון. בני זוג לא צריכים להיות אותו דבר, אבל פערים גדולים מידי עשויים להקשות ולפגוע ביכולת לבנות יחד זוגיות בריאה. אך אם מבחינת הקשר שלכם הפערים שדיברתם עליהם אינם מפריעים, ואת מוצאת בו בן שיח, מבין, מכיל ומַפְרֶה, והסיבה שזה מפריע לך היא בגלל 'מה יאמרו הגויים' ואיך זה ייראה בעיני הסביבה, זה כבר קשור לסדרי העדיפויות שלך והמקום שאת נותנת לדעות של אחרים בהחלטות שלך. בכל מקרה זכרי שמהאנשים הרחוקים ממך – ממילא פחות איכפת לך, והאנשים הקרובים כשיכירו אותו מקרוב ויגלו מה באמת מצאת בו, התמיהה שלהם על הבחירה שלך כבר תיעלם מאליה. החשוב מכל הוא העמדה היסודית שלך. הרגשה של 'אני יותר ממני' בעייתית בקשר זוגי. התנשאות וחוסר כבוד כלפי בן הזוג הם חציצה גדולה בין הצדדים. יש דברים שבהם לך יש יתרון עליו, ולעומת זאת יש לו מעלות אחרות שבהם את מקבלת ממנו. לולא זה, הרי לא היית ממשיכה ונהנית מהקשר איתו עד עכשיו, לא?
