הייתְ בּשוֹק כשהוא אמר לך לא. 'ל – מ – ה?!, הרטבת את הכרית בדמעות, 'זה הרי כל כך מתאים. בדיוק לו חיכיתי כל השנים…'. אוי, כמה דברים עברתם יחד. טיולים, שיחות נפש לתוך הלילה, חוויות קסומות. ומבלי להרגיש חלומות מתוקים על עתיד משותף החלו להתרקם בליבך. ואז הוטלה הפצצה. 'תראי, היה לי מאוד כיף ביחד, אבל אני מרגיש שזה לא זה…'. עוד לפני שהצלחת להסדיר את הנשימה ולעכל את ה'בשורה' הוא הוסיף הנחתה נוספת 'אבל אשמח שנישאר ידידים. באמת'. נותרת בלי מילים. עדיין אין לך הסבר למה שקרה פה. קשה לך מאוד עם הפרידה, אבל התבלבלת עוד יותר מהמשפט האחרון שלו. 'ידידים'. מה זה אמור להביע? אולי בכל זאת ה'לא' אינו סופי? אולי עוד יש סיכוי שנחזור?
וכאן טמונה הבעיה גדולה. על הפרידה תצליחי להתגבר. בעזרת ה' ובעזרתך. זה הרי לא הפעם הראשונה שזה קורה לך. מר בהתחלה, כואב, מטלטל, אבל בסוף את מרימה את הראש וממשיכה הלאה. מצב ה'ידידים' הוא כבר מלכודת מסוכנת. כבלים בלתי נראים שמשאירים את גחלת התקווה בליבך על אש קטנה, ומונעים ממך להשתחרר ולהיפתח לקשר אחר. ולכן צריך להפסיק לשחק משחקים, ולחתוך בצורה ברורה. אם החלטתָ שזה לא זה – אז לא! לגמרי. אם נפרדים – אז נפרדים. עשי טובה לעצמך והסירי אותו מרשימת החברים שלך בפייסבוק. זה לא ילדותי. זה המעשה הכי בוגר והגיוני שאת יכולה לעשות עכשיו. מחקי מהניד את התמונות שלכם ביחד, מהטיול בגולן, ממסיבת יום ההולדת האחרון שלך. את המתנות שהוא נתן לך אל תשמרי. תתרמי לצדקה. מספיק קשה לך גם ככה, והמזכרות האלו רק עושות את זה קשה יותר. על כל טביעת אצבע שאת מאפשרת לו להשאיר עלייך את משלמת ביוקר. אם הסיפור ביניכם נגמר, אז לכי עם זה עד הסוף. שום קשר. לא ידידים, ולא נעליים. אל תתני למחשבות שליליות ושקריות כמו 'לעולם לא אמצא עוד מישהו כמוהו' להתארח אצלך אפילו לשניה. חשבת שהוא האחד והיחיד שלך? טעית. יש אשליות בחיים. עכשיו מתקדמים הלאה ובעזרת ה' תמצאי ברגע הנכון את המתאים באמת. לסיום, אני רוצה לאחל לך דבר אחד. שיהיו לך בחיים ידידות רבות – נשים, וידיד אחד – גבר. בעלך.
