ציפּיתָּ, התכוננת, התקלחת, התלבשת, התארגנתָ, יצאת מוקדם, הגעת בזמן, התפללת בלב שהפעם זה יהיה זה, ו…לא. מהר מאוד אתה מגלה שהיא באמת בחורה טובה, אבל ממש לא בשבילך. לא צריך להתלבט אפילו. פשוט לא מתאים. אתה חוזר הביתה מבואס. 'אז מה, סתם בזבזתי ערב? שרפתי זמן וכוחות על…שום דבר בעצם?'. ממש ממש לא! גם אם הבחורה שישבת מולה שעה וחצי אמש לא תהיה אשתך, יש לפחות שלוש סיבות למה הפגישה אתמול לא היתה מיותרת.
א. כי אנחנו אנשים מאמינים. ובתור שכאלה אנחנו יודעים ששום דבר שקורה בחיינו אינו לשווא. הכול מכוון מלמעלה. מובן שעל האדם מוטלת ההשתדלות מצידו להשתמש בכוח הבחירה שהקב"ה נתן לו כדי לוודא מראש שאכן יש התאמה בסיסית שמצדיקה להיפגש. אחרי שעשיתי את החלק שלי בעיסקה, אפשר לסמוך על הקב"ה שגם אם לא נתחתן בסוף, היה כאן עוד צעד בדרך אל החופה.
ב. השאלה המתבקשת אחרי מפגש חד-פעמי כזה הוא: 'מי אני מכיר שיכול להתאים לה?'. יש לך חברים ומכרים מן ההווה ומן העבר? יש סיכוי טוב שלפחות אחד מהם יוכל להתאים לה. עוד הערב תרים אליו טלפון כדי לבדוק היתכנות. במקרה אתה גם יודע שהיא פנויה כרגע… אלפי זוגות התחתנו בדרך הזו, ופשוט חבל לא להשתמש בה.
ג. מכל אדם שנפגשנו איתו ומכל קשר שעברנו יש מה ללמוד ולהפיק. לגלות דברים חדשים על עצמי, על איזו בת זוג אני מחפש, על הזוגיות ועל החיים.
