שאלה: נפגשנו חמש פעמים. היא בחורה איכותית והפגישות היו זורמות. נחמד בסך הכול. אני לא יכול להצביע על משהו מסויים שמפריע לי, אבל אני מרגיש תקוע. מדשדש במקום. כאילו זה לא ממריא. אם היה משהו שהייתי יכול להגיד שחוסם אותי או שבגללו זה לא מתאים היה לי קל יותר, אבל אין. מצד שני אני לא רוצה למרוח סתם. אני בן עשרים ושש וחבל לי הזמן. אם זה לא מתקדם אולי זה פשוט סימן שזה לא זה?…
תשובה: התחושה שאתה מתאר מוכרת למדי, אך קשה להשיב על השאלה שלך מבלי להכיר מקרוב את כל הנתונים ואת שני הצדדים. השאלות הבאות עשויות לתת לך כיוון למחשבה:
איך אתה בתקופה הנוכחית? האם הגעת לאותן פגישות נינוח, רגוע, פנוי נפשית, עם מוטיבציה? או שאולי יש מצידך משהו שעשוי היה לחסום אותך?
מה ציפית להרגיש אחרי חמש פגישות? האם הדבר ש'חסר' לך עכשיו זה משהו שבוודאי אמור היה להיות בשלב הזה, או שאולי זה עניין של זמן ושל העמקת הקשר?
האם זו פעם ראשונה שאתה נפגש בחוויה כזו? מה עשית בעבר כשזה קרה? לאן זה הוביל?
אוסיף עוד טיפ אחד לסיום: אם אין כיוון ברור לכאן או לכאן ייתכן ששווה להמשיך ולהיפגש, לפחות עוד פגישה אחת. במקום להכריע מתוך התלבטות, ולהתייסר אחר-כך ש'אולי זו היתה טעות', לפעמים עוד פגישה או שתיים שופכות אור על המצב, ומבררות בעצמן מה הדבר הנכון – לכאן או לשם. בהצלחה.
