“מה איכפת לך, מקסימום תפסידי ערב?”

שאלה: אני מקבלת הצעות מכל מיני אנשים. חלק מכירים אותי ואחרים חושבים שהם מכירים אותי. יש הצעות שנראות לי לעניין, ויש שממש לא. תמיד אני משתדלת לברר לפני ולבדוק האם זה מתאים כדי לא לצאת ‘סתם’. אך לפעמים האדם שמציע ממש לוחץ עלי להיפגש. הוא אומר לי שבכל מקרה הבירורים לא מְשַקְפִים ועד שנפגשים פָּנִים אל פָּנִים אי אפשר לדעת. “מקסימום תפסידי ערב…”, הם אומרים. או “אם אין לך כרגע הצעה יותר טובה, אז מה איכפת לך להיפגש?”.

תשובה: זה נכון שבירורים טלפוניים אינם מדע מדויק והמידע שהם מנפיקים הוא לא תמיד ברור ואמין. יחד עם זה לא כדאי לוותר עליהם. כשמגיעה הצעה שֶמַה שאת שומעת לגביה נראה ממש לא לעניין, והגורמים שביררת אצלם נראים לך מספיק אמינים – לא כדאי להיפגש. האמירה ‘מקסימום תפסידי ערב’ אינה נכונה. אנחנו בני אדם ולא קרשים. מפגש סרק גורם נזק. הוא יוצר משקעים וגורר השוואות עתידיות, מעמיק את התסכול, שוחק ופוגע במוטיבציה שלנו וביכולת להיפתח בפעם הבאה. אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו במצווה להקים בית בישראל, אך כמו בכל מצווה צריך לעשות השתדלות הגיונית ולא להשתגע. לא נגיע יותר מהר למטרה שלנו אם נשקיע אנרגיות במקום לא הגיוני. גם אם יש סיפורים על כל מיני טיפוסים שהיו נראים ממש לא קשורים והיום הם נשואים עם שבעה עשר ילדים, זה לא משנה בכלל. הקב”ה נתן לנו שכל, רגש ואינטואיציה כדי שנשתמש בהם בדרך שלנו אל היעד. צריך לעבוד בצורה חכמה ולא לפי סיפורים או לחצים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *