זה לא רק עניין של נאמנות להלכה. שמירת נגיעה היא אחד הדברים החשובים ביותר כדי שהבירור שאתם עושים האם האדם שמולכם הוא בן זוגכם המיועד – יצליח באמת. אין ספק שלמגע פיזי יש עוצמה אדירה לחבר בין אנשים. הוא מסוגל להעביר חום, רגשות ואהבה, וליצור תחושה חזקה של אינטימיות וחיבור. כל זה חיובי ורצוי כשמדובר באדם איתו אתם חולקים את חייכם. כשמדובר במישהו שרק הכרתם, ואפילו הקשר נמשך שבועות או חודשים, אך טרם כרתתם ברית עולם ביניכם – קשר פיזי פוגע ומזיק. הוא יוצר בין רגע תחושת כימיה וקירבה למרות שייתכן וזו אשליה שאין לה כיסוי אמיתי. ייתכן שבמציאות ישנם פערים עמוקים ומשמעותיים שיעמדו לרועץ בדרך ליצירת קשר של קיימא. הניסיון מלמד שרבים שלא שמרו על הגבולות ההלכתיים, והרשו לעצמם לוותר על העיקרון המקודש שמגע פיזי שייך לאחרי החתונה בלבד, גילו מהר מאוד שהקשר עולה על שרטון. השיטה היהודית שבה קשר נבנה בסדר מדוייק – קשר נפשי שהולך ומעמיק עד שמתברר שיש כאן חיבור פנימי של שני חצאי נשמה, ועל גביהם יכול לבוא המעגל האחרון של הקשר הגופני – היא הבריאה וההגיונית ביותר. היא זו שמאפשר לַשֶֹכֶל להמשיך להחזיק את המושכות לכל אורך הדרך, ולא לתת לרגש או ליצר להשתלט ולסנוור, וליצור תחושות מטעות של חיבור והתאמה, לפני שייבדקו הדברים החשובים באמת בהתאמה הזוגית. לא קל לשמור נגיעה לכל אורך הדרך, בפרט כשהקשר מתחמם ומתחילים להרגיש קירבה גדולה לבן/בת הזוג. מה שבטוח הוא שמעבר לכך שזו ההלכה ואנו מתאמצים לקיים אותה גם כשקשה, זה פשוט משתלם.
