חז"ל הדגישו לא פעם את החשיבות של המשפחה ממנה מגיעה הבחורה. "לעולם ימכור אדם את כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם" (פסחים מט,א). אומנם, ייתכן שהדברים היו אמורים דווקא בימי קדם, כשחינוכה של הבת נעשה בבית, בידי ההורים. ממילא לאווירה המשפחתית ולדמותם של הוריה היתה השפעה מכרעת על עיצוב אישיותה. כיום המציאות שונה. חלק ניכר מן החינוך נעשה בידי מוסדות החינוך – הגן, בית הספר, האולפנה, המדרשה וכן הלאה, והמקום של הבית, על אף שהוא תופס מקום משמעותי, הוא בוודאי אינו היחיד ופעמים רבות גם לא העיקרי. כבר כתבו כמה תלמידי חכמים בדורנו שהיום העיקר הוא למצוא "בת שהיא תלמיד חכם", כלומר – הדגש הוא על האישיות של הבת עצמה ומידותיה, ולאו דווקא על הרקע המשפחתי שלה. ברור שכל אחד מגיע אל הקשר הזוגי עם מטענים מהבית בתחום הזוגי, האנושי, המידותי והערכי, אך השאלה הגדולה היא איזה מין בן אדם הוא – מה רמת המוּדַעוֹת שלו, מה מידת הרצון והיכולת שלו לעבוד על עצמו ולהתקדם, מה השאיפות שלו ומה סדרי העדיפויות לפיהם הוא רוצה לבנות את חייו. כידוע, גם אמותינו הקדושות, רבקה, רחל ולאה, לא באו ממשפחות "טובות" במיוחד, ואבא שלהן גם לא היה מפורסם כתלמיד חכם יוצא דופן… אם כבר, חשוב לשים לב שלא מדובר במשפחה ובעיקר בהורים בעיתיים במישור האנושי-ערכי (שתלטנים, מתערבים וכדו'). זכרו שבסופו של דבר העתיד שלכם תלוי בעיקר בכם ובמה שתבנו ביניכם. מובן שכל מה שאמרנו כאן ביחס לבנות, נכון באותה מידה לגבי הבנים.
