נושא הרווקות המבוגרת הוא נושא קשה מאד. הרבה נכתב ונאמר על נושא כאוב זה. במהלך השנים האחרונות, יצא לי לדבר עם הרבה מאד רווקים ורווקות בגילאים מבוגרים. מתוך שיחות ארוכות וניתוחים מעמיקים שניהלנו יחד, ומתוך עצות טובות ששמעתי מרבנים, מרבניות, משדכנים, משדכניות ומהרבה אנשים חכמים, אספתי כמה דברים שלדעתי חשובים מאד בעניין.
התמקדנו כאן במספר גורמים עיקריים הגורמים לעיכוב ביציאה אל הפועל של הרצון החשוב להקים בית ולא בעצות הקשורות למהלך המפגשים (על כך ניתן לקרוא בנפרד במאמר "פתרון לבטים והדרכות יסוד בבחירת בן הזוג").
מטרת המאמר אינה חלילה להאשים או לבוא בטענות. אלא לנסות באהבה, לשנות את המצב הקיים ולהקל על האדם בדרך להחלטה. מניסיוני למדתי שלולי רצון להשתנות, אדם שמגיע לגיל מבוגר, בו הוא כבר חכם מאד ולא "מתלהב" בקלות מכל מיני דברים חיצוניים, סיכוייו להתחתן הם קטנים. ולכן המאמר שלפנינו לא נכתב במטרה להוסיף עוד אמרות יפות, או מאמר מלומד בעניין, המאמר מיועד למי שרוצה באמת להשתנות!
לפני שמתחילים לדון בכל הנושא, כדאי להתבונן בכמה דברים, שלכאורה תמוהים, בהנהגת העולם:
א. על אף שמקובלנו שאין חכם כבעל הניסיון, בחר הקב"ה למסור את הנהגת העולם דווקא בידי אנשים צעירים, ואילו האנשים המבוגרים יותר, מזדקנים ונפטרים דווקא כשמגיעים לגילאים עתירי הניסיון, במקום שהם כבעלי ניסיון ינהיגו.
ב. גם בנושא הילודה קיים דבר מיוחד, הורים לילדים מקבלים אחריות עצומה וגדולה כשהם עדיין לא מספיק בוגרים, וכשהזוגיות ביניהם עוד צריכה להבנות. נראה שלכאורה היה מתאים יותר
שבסביבות גיל 35-40 ייוולדו הילדים במקום לתת לצעירים אחריות כל-כך כבידה (דבר שהתרבות המערבית מושכת אליו, ומתוכו "נתקעת" עם היכולת ללדת בטבעיות בגילאים כאלה), במקום לתת לצעירים אחריות כל כך כבידה.
ג. נושא נוסף, הוא נושא הנישואין, חז"ל אמרו "בן שמונה עשרה לחופה", בגיל כזה אדם עדיין צעיר מאד, לא מבין, פרנסתו אינה בנויה וקבועה, ודווקא אז צריך לבנות בניין כה מסובך של נישואין. במקום לצוות על האדם להבנות, להיות מנוסה, לדעת מה רוצה מעצמו ומהן תוכניותיו לחיים ורק אח"כ להתחיל עם בנין ביתו. למעשה, במקום להיכנס לפלפולים ותיאוריות (ובהזדמנות אחרת נענה על שאלות אלו), צריך לקחת את מציאות החיים כפי שהקב"ה ברא אותה וללכת עמה, ולזכור שיש להתחתן כמה שיותר מהר.
ד. זאת ועוד, במערכת החיים ובמיוחד בזמן ההיכרות, צריך הרבה סבלנות וסובלנות. הרבה פעמים מחפשים את המושלם והציפיות הם גדולות מידי.
יש אנשים שמחפשים הגשמה עצמית יותר מן הנישואין וצריך לזכור שהמטרה היא בחיים היא לתת… לתת… ולתת, ובסוף רואים שגם קיבלו הרבה.
בפתיחת הדברים, ננסה לתת מספר נקודות שהן "כללים", מעין "אקסיומות יסודיות", החשובות מאד למי שרוצה להשקיע ולהתקדם:
א. כל אדם שרוצה להתחתן צריך לצורך כך לוותר. איננו עסוקים כאן בגיל הצעיר, בו האדם "מתלהב" לעיתים ממשהו, נמשך אחריו, והתלהבותו כה גדולה עד שמבחינתו אינו מרגיש שמוותר כלל, אלא בגיל בו האדם מיושב יותר. בשל כך, ברוב המקרים, לא ייווצר מצב שדבר מסוים יכבוש את האדם כל כך עד שלא ירגיש יותר שמוותר במשהו, אלא האדם יגיע להחלטה דווקא מתוך הכרה שכלית. במצב כזה, חייב כל אדם שרוצה להצליח להתחתן – לוותר. עד כדי כך הדברים חשובים, שאיני מכיר אנשים כאלה שהצליחו להתחתן בלי שהרגישו (בזמן ההחלטה) שוויתרו על משהו. בנוסף לזה, לעיתים רבות קורה לאנשים שטוב להם והם מתקדמים יפה, אך הם מפחדים שהם מפסידים משהו, ומחמיצים דברים טובים יותר שיכלו לקבל עם בן זוג אחר , דבר שחוסם אותם מהחלטה.
אקסיומה זאת מפחידה מעט, אולם נחמה בצידה – רוב האנשים שויתרו, בסופו של דבר, לאחר נישואיהם גילו שויתורם כלל לא היה ויתור! פעמים רבות מתברר שדברים שהאדם ויתר עליהם לפני שהחליט להתחתן אינם מהותיים עד כדי כך, או אינם כפי שחשב, והוא מוצא את עצמו מאושר ומרגיש שלא ויתר כלל.
ב. כדי להתחתן, חייבים להחליט שרוצים להתחתן. אחת הבעיות של רבים מאלה שהגיעו לגיל מבוגר היא שהאדם לא באמת רוצה להתחתן. מי שבאמת רוצה להגיע לחתונה צריך לקבל החלטה – "אני מתחתן", ואפילו להתחייב – "תוך שנה אני מתחתן". יש אנשים שהגיעו לגיל מבוגר, שהתחייבו תוך שנה להתחתן ואף הבטיחו שאם לא יתחתנו ישלמו סכום גבוה מאד, והצליחו דווקא בצורה כזאת. לעתים רבות אדם שעושה חשבון פנימי, מגלה שלמרות שהוא נפגש ומתאמץ והדבר נחמד לו, עדיין הוא לא באמת רוצה להתחתן.
ג. חייבים להתחתן! כל אדם חייב להתחתן! אין מושג כזה שאדם לא מתחתן ולא מקים בית.
בתרבות המערבית קיים אמנם מושג שכזה, אך חשוב שאלינו לא יכנס דבר נורא שכזה, גם רווק או רווקה מבוגרים חשוב שיוציא להם מהראש כל מחשבה אחרת, צריך להיות לו פשוט שמתחתנים.
ד. רוב בני האדם, יכולים להתחתן ולהסתדר כמעט עם כל אחד, ולבנות חיים יפים. הצלחת הזיווג של האדם תלויה יותר בעבודה של אחרי הנישואין, ולכן רוב בני האדם יכולים להסתדר היטב עם נשים רבות, הן נשים עם גברים והן גברים עם נשים. יש כאן מהפכה מסוימת בחשיבה והתנתקות ממצב בו האדם מחפש מתוך כל העולם אחת או אחד וכך זמן רב מאד מסתובב ומחמיר מאד מתוך מחשבה שעליו לקלוע למטרה אחת מתוך כל העולם. יש לעבור לחיפוש בן זוג כזה, איתו אפשר מתוך עבודה משותפת לבנות חיים יפים יחד.
החיים המשותפים אמורים להיות כמו בגן עדן ששם שם אותם הקב"ה "לעובדה ולשומרה", כך גם בחיי הזוגיות יש צורך לשמור על הקיים אך גם לעמול קשה ולכן זה נקרא "בניין עדי עד" .
(צריך לזכור שמבחינת קבלית גם אם אדם לא זוכה "לזיווג ראשון" הוא יכול לבנות חיים יפים ומשותפים).
בצבור מסוים מקובל, שההורים והשדכנים לאחר בירור רב, מציעים לאדם הצעה וכך במהירות רבה האדם מתחתן. במצב כזה למרות שבשלבים הראשונים העולם המשותף, הזוגיות, נבנים פחות מהמקובל אצלנו, לאחר זמן חיי הזוגיות אצלם בד"כ נפלאים ומוצלחים.
ברור שישנם קוים אדומים שאותם לא עוברים. מאד לא כדאי לוותר על טוב לב, אדם שניתן להסתדר איתו, דבר שהוא מאד מאד קריטי בחיי הנישואין. כדאי לדאוג גם שלא יהיה פער גדול בנושא קיום מצוות והקפדה בהלכה. חשוב שתפיסות העולם לא יהיו רחוקות באופן חריג מדי, ועוד מספר קווים אדומים. אך מעבר לזה העיקר תלוי דווקא בבניה שאחרי, שאיתה ניתן, בעזרת ה', לבנות חיי משפחה מוצלחים.
יעוץ או דחיפה
מלבד "אקסיומות" אלו יש לזכור דבר חשוב לרווקים ולרווקות בני 25 והלאה. בגיל זה האדם כבר חכם מדי ויודע יותר מדי מה שהוא רוצה. יצא לי לשוחח רבות עם רווקים/רווקות מבוגרים (מה שנקרא בשפה העממית זקנים/זקנות) ובאופן אמיתי אמרתי להם שרוב דבריהם נכונים אך בחיים כמו בכביש צריך להיות חכם ולא רק צודק וכך לא יוכלו להתחתן. ולכן קשה לי לזכור דוגמא של רווק או רווקה שהתחתנו בגילים אלו ללא יעוץ או דחיפה כדי להוציא אותם ממאובנותם וחוסר גמישותם.
ומכאן אנו באים להדגיש את חשיבות היעוץ. יש רבנים/רבניות רבים שהתמחו בנושא, וישנם בעלי מקצוע יראי שמים, שצברו ניסיון רב וכדאי מאוד להתייעץ עמם.
חסרונות
לימדונו חז"ל "אדם קרוב אצל עצמו", ולכן באופן טבעי למרות החסרונות הקיימים בנו, פעמים רבות אנו מתעלמים או מקטינים מאד מאד את חסרונותינו, אך לכולנו יש חסרונות, והרבה חסרונות! הבעיה שאנו מסכימים להסתדר עם חסרונות עצמנו אך פעמים רבות מאד, לא עם חסרונות הזולת…
מראה חיצוני
דוגמא לעניין החסרונות, היא נושא המראה החיצוני. לעיתים מוצעת לאדם הצעה, כאשר המראה החיצוני, דוחה אותו ממש, מרחיק אותו, ולא נותן לו להסתדר עם הצעה שכזאת. להצעה שכזאת צריך לסרב, ברור שלא כדאי לחיות עם מישהו שמראהו דוחה. אך מצד שני, כאשר הדבר לא דוחה, יכול במשך הזמן להיווצר קשר. מראה הוא פונקציה של הרבה דברים נפשיים, ישנה השפעה גדולה מאוד של דעות האדם ונפשו על המראה, ולכן כל עוד המראה לא דוחה, בהחלט אפשר להמשיך. שמועות רבות אמנם רצות על "אהבה ממבט ראשון", אך זהו דבר שלא כל כך מצוי, במיוחד בגיל המבוגר, בו אדם לא "נדלק" מכל מיני דברים.
מעט אחרי שהגעתי לישיבת מרכז הרב אמרו לי שנמצא בישיבה בחור שפגש בנות רבות (חושבני, שאיחלו לי לחיות חיים ארוכים כמו חצי מהבנות שהוא פגש), פעם כששאלתי מה הוא בעצם מחפש כולם ידעו להגיד – "יפה". באופן טבעי ביום שהתחתן שלחו רבים את נשותיהם לראות למה הוא התכוון. היה קונצנזוס כמעט בין כולן שהיא בחורה טובה מאוד אך יפה – ודאי שלא .
חשוב גם לדעת שהדברים מורכבים, במיוחד בנושא של מראה העניין הוא גם חברתי. לעיתים ההגדרה של אדם מסוים של יופי שונה מהאחרים, מצינו כאלה שבעיני אנשים מסוימים לא נראים מאד יפה, ובעיני אדם מסוים כן. בנוסף לזה, יכולה להיווצר בעיה קשה, כאשר החברים, ואפילו חבר קרוב אחד, יודעים על האדם שחשוב לו במיוחד המראה החיצוני, מצב כזה יכול לגרום שהסיכוי של האדם להתחתן יהיה נמוך מאד! מדוע? לאחר שאדם הצהיר על דבר כזה, יש לו פחד פנימי, שחבריו יחשבו שבסוף האיש או האישה שהחליטו להתחתן איתם לא נראים יפה, דבר שגם כשאינו נכון יחסום אותו וימנע אותו מנישואין.
פעם ניגשתי לחברים של בחור שהנושא היה חשוב לו, וטען שהבחורה לא נראית טוב, ושאלתי אותם ברשותו האם הבחורה לדעתם נראית טוב, לאחר שהשיבו בחיוב, חזרתי אליו וסיפרתי לו, והדבר באמת עזר לו להחליט. לכן, אדם שנושא היופי חשוב לו עליו להיזהר מאד מלהאריך בשיחות חברים על כך.
בית שמאי ובית הלל נחלקו לגבי כלה שבעיני הרואים "לא נראית הכי טוב", בית שמאי אמרו שצריכים הרואים לומר עליה את האמת, לעומתם בית הלל אומרים שצריך לומר כלה נאה וחסודה. מדוע? למרות שבעיני הרואים הדברים אינם כך, בעיניו של החתן יש לאשתו חן מיוחד, והאחרים "לא מבינים". במהלך השנים, מתוך ההערכה הרבה שיש לאדם לאשתו, הוא מתרגל למראה החיצוני שלה, כך שבעיניו היא היפה.
כעין זה, כך בשאר החסרונות, חשוב להפנים היטב את העובדה שלכולנו יש חסרונות, אולם בכל זאת ניתן במהלך החיים להסתדר ולחיות איתם יפה.
פחדים
כמעט אצל כל אדם קיימת מערכת של פחד. במהלך החיים אנו מתגברים פעמים רבות על פחדים הקיימים אצלנו, וממשיכים לזרום הלאה. לקראת נישואין ובחירת בן זוג עלולים להיות לאדם פחדים כאלה שיחסמו אותו. לדוגמא, יש שמפחדים מלהיפתח. נישואין כוללים פתיחות גדולה שעל האדם להיפתח כלפי אשתו, ויש אנשים שמאד חוששים מכך על אף רצונם העז לעשות זאת. ישנם אחרים שאין להם כוח להתמודד עם המין השני, ועוד דוגמאות רבות. כל אדם צריך לעשות ניתוח מעמיק, ולעיתים קרובות להיעזר באחרים לצורך כך לברר לעצמו מהם הפחדים מהתמודדויות שקיימים אצלו, פחדים, שפעמים רבות שלעיתים הוא כלל לא מודע להם. לאחר הבירור יש ללמוד איך להתמודד עם אותם פחדים ולהשתחרר מהם. זו גם הסיבה שלפעמים חייבים "להכריח" אדם להתחתן ע"מ לצאת ממסגרת הפחדים שאפפה אותו. את הדברים הללו חשוב וכדאי מאוד לעשות מתוך התייעצות עם אדם שמבין בעניין, ויש לו ניסיון להבין בקשיים, ולמצוא דרך להתגבר עליהם.
פרופורציות
פעמים רבות, כשמדברים עם אדם ושואלים אותו מה הוא מחפש, מלבד דברים משמעותיים, כטוב לב וכדו', ישנם דברים רבים שהוא מגדיר כחשובים לו, שמאד תופסים אותו, למרות שבהלך חיי הנישואין אין להם משמעות מרובה, ובהחלט ניתן להסתדר איתם. לדוגמא, יש אנשים שאינם מצטיינים להציג את עצמם או לדבר בפני קהל ואחרים שלא היו כ"כ מוצלחים בלימודים, לדברים אלה אין משמעות כ"כ גדולה לחיים. לכן, חשוב לקחת את הדברים שלדעת האדם הם מאד חשובים ומשמעותיים עבורו, ולדון עם רב או מומחה שמנוסה וכדו', האם באמת דברים אלו כל כך משמעותיים בחיים.
בדיקה כזאת, חשובה ומשמעותית גם ע"מ לישר את אמות המידה בהן האדם מודד את האחר, במיוחד בשל כך, שפעמים רבות אנו נוטים למדוד אחרים, לפי אותן אמות מידה בהן אנו מודדים את עצמנו, דבר שעלול להביא לטעויות גדולות.
לא מציעים לי
אחת הטענות החוזרות היא פשוט שאין הצעות. לכך יש לחזור ולהזכיר מספר דברים.
אין זה בושה להתחתן עם "שידוך", גם אם חבר מציע אפשר לקרוא לזה שידוך כך שאין בעיה לפנות לשדכן או לשדכנית ואינכם יודעים מי יהיה השליח.
יש כאלה שכל הצעה שמגיעה מהמשפחה נפסלת על הסף, יש לזכור שהמשפחה הקרובה חושבת על טובתכם. הבעיה היא שלא תמיד הם "בראש שלכם" לכן צריך לשמוע ולשקול בכובד ראש .
ביום עיון ל"הורים מחתנים ילדים" – שערכנו במכון פוע"ה הצעתי להורים שייקחו אברך המתאים בראש של הזקוק לשידוך ויטילו עליו (בתשלום לפי שעה) את משימת מציאת השידוכים המתאימים. אמנם לא כל מי שעשה זאת כבר נשוי אך הטענה "לא מציעים לי" עברה מן העולם.
כמו כן ניתן להציע לגבש קבוצות של רווקים מבוגרים, כאשר על כל אדם מוטל לסייע לחבריו. בקבוצה כזאת, כל אחד ידע שעד שהאחרון לא מתחתן הוא לא פטור מלחפש עבור חבריו ולסייע להם, כך גם אדם שיתחתן לא יוכל לשקוע בטרדות היום יום בבית שלו ולשכוח מחבריו. שיטה זו גם תגביר את כמות ההצעות שיציע כל אחד ואחת מבין אלה שהציעו לו ולא הצליחו.
בעיות בריאותיות ותורשתיות
בעיה נוספת שגורמת לעיכובים רבים היא מחלות ובעיות בריאותיות ותורשתיות אצל משפחת המוצע.
לצורך כך פתח מכון "פועה" שרות (ללא תשלום). יש להביא את מירב המידע הקיים ורבני המכון עושים ברור מקיף, ומסבירים בפרוטרוט לאדם מהם ההשלכות של הבעיה ומהן האפשרויות למנוע את הורשת הבעיה לדור הבא. בעיה נוספת היא בעיית הרווקות המבוגרות אשר לצערנו לא מוכנים להיפגש עמם כיון שחוששים שלא יוכלו ללדת.
גם לצורך כך נפתח במכון "פועה" שרות (ללא תשלום) שבו אנו מבררים את האפשרויות. ב"ה הצלחנו למצוא פתרונות רבים גם בגילאים מבוגרים.
לצורך כך יכולים לבוא בני הזוג או אחד מהם ולקבל את מלוא היעוץ והעזרה בנושא.
בטחון בה' ותפילות
תמיד כשאני מעודד אנשים להשתדלות אני טורח להזכיר להם את העיקר שהכל בידי שמים ובלשון מליצית גם לקב"ה יש מה לומר. אנו צריכים לזכור שהקב"ה הוא אבא והוא רוצה רק בטובתנו ויש ללמוד ולהעמיק כדי לחדד אצלנו את מידת הביטחון.
הקב"ה גם נתן לנו כלי גדול וחשוב שהוא התפילה, יש לפנות אל בורא העולם המזווג זיווגים לבכות ולהתחנן שיעזור לנו וידריכנו למצוא את הזיווג המתאים והטוב לנו .
לא קל לבנות חורבה אחת מחורבות ירושלים אך זו חובתנו המקרבת את הגאולה בב"א.
בהצלחה רבה!
