להתפשר או להתבגר

“סליחה שאני אומרת לך את זה, אבל את כבר לא ילדה. את חייבת להחליט מה קריטי בשבילך ועל השאר לוותר…”, “אתה לא יכול להתעקש להשיג את הכול, בן אדם צריך לדעת להתפשר בחיים…”. יצא לכם לשמוע פעם משפט כזה? אין ספק שזה מהדברים היותר מעצבנים שיש בעולם והתגובה האינסטינקטיבית שלנו היא להתקומם. ‘איך, איך אפשר להתפשר בנושא הזה?! הרי אהבה זה דבר כל כך גדול, זה לכל החיים, איך אני יכול לוותר על משהו כשהולכים בעצם על כל הקופה?’.

אבל אחרי התגובה הראשונית, אולי יש מקום להסתכל על הנושא מזווית אחרת. למילה ‘להתפשר’ יש קונוטציה שלילית. אך אפשר להחליף אותה במילים אחרות שנשמעות אחרת לגמרי: להתבגר, להסתכל על החיים במבט מפוכח יותר, להגדיר סדרי עדיפויות מחדש, להיות בן אדם עמוק יותר, להבין מה באמת חשוב. לא מדובר כאן במשחק מילים מניפולטיבי, שמנסה למכור לנו את אותו הדבר באריזה אחרת. בהחלט ייתכן שיש דברים שאולי לא התאימו לי בשלב הקודם בחיים, אבל כן יתאימו לי בשלב הנוכחי. לא בגלל שאני נאלץ לוותר על משהו שחשוב לי באמת, אלא כי הזמן והניסיון לימדו אותי להבין מה באמת חשוב, להפריד בין עיקר לטפל ולקלוט מה טוב בשבילי באמת. אדם שנעול שנים על אותו מודל של מה שהוא מחפש, צריך לעשות חשבון נפש דחוף אם הוא לא נתקע איפשהו בעבר. אדם חי, דינמי, תוסס, הוא אדם שכל הזמן מתפתח, מתקדם ומעדכן הגדרות ויעדים. זה נכון בכל תחום אחר, וכל שכן בתחום שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *