בניגוד לְמַה שחושבים כל מיני אנשים אין צורך בשום כשרון מיוחד כדי לנסות להכיר בין בחור ובחורה. לא צריך דוקטורט בזוגיות ואפילו לא להיות נשוי. העיקר זו האיכפתיות והקדשת תשומת הלב והמחשבה. מצד שני, אם אתם הולכים על זה – עשו את זה בצורה נכונה. מה זה אומר?
א. תנו תיאור כמה שיותר מפורט. כולל הרקע (לימודים, צבא, תוכניות לעתיד), קווי אופי בסיסיים, תיאור חיצוני כללי. ב. להסביר למה חשבת שזה מתאים (ואם אין לך תשובה טובה לשאלה הזו, כדאי שתשקול את ההצעה שלך שוב. אמירה כמו “כי הוא בחור סימפטי ממשפחה טובה, ואת גם”, כמנהג הסבתות, לא תתקבל!). ג. תנו שני מספרים לבירור, אנשים המכירים את המועמד/ת מזוויות שונות. למשל, חבר מהצבא והרב שלו בישיבה. ד. דברו בהתלהבות ובביטחון ונסו ליצור אצלו/ה מוטיבציה. הסעיף האחרון חשוב במיוחד לרווקים מושבעים שנפגשו כבר עם עשרות רבות של צפרדעים, והצעה שנשמעת בינונית ומשמימה תתקשה לגרום להם להזיז את עצמם.
אזהרה חשובה – למרות שיש לכם מטרת מקודשת (תרתי משמע) היא אינה מתירה את האיסור לשקר, וגם להגזים לא כדאי. אין טעם ‘לעבוד’ על אנשים רק כדי לגרום להם להיפגש, בפרט שהתרמית תתגלה כבר בדקה הראשונה של הדייט.
ותרו מראש על “פנינים” בסגנון “מה איכפת לך להגיד כן, מקסימום תפסיד ערב”, או “די עם השאלות שלך. תפסיקי להיות כזו בררנית, עד שלא נפגשים בפועל אי אפשר לדעת”.
נ.ב “שליש גן עדן” כבר אמרנו?
