שדכנית אחת הגיעה למשפחה כדי להציע שידוך לבתם. “יש לי בשבילכם חתן שופרא דשופרא”, בישֹרה, “יש בו את כל המעלות הטובות. הוא חכם ויפה ועשיר, בעל מידות וצדיק. רק” הוסיפה כבדרך אגב, “יש לו חסרון אחד קטן”.
“מה?”, שאלו.
הוא שני-שליש ספרדי”, השיבה.
הורי הכלה הרימו גבה בתמהון. ‘מה זה אומרת שני-שליש ספרדי? או שהוא ספרדי שלם או חצי-חצי או בכלל לא’. הסבירה השדכנית: “הרי, כידוע, שלושה שותפים באדם – אביו, אמו והקב”ה. אז במקרה שלנו, שני שליש מהשותפים ספרדים. האבא והאמא…”.
_____________________________________________
היו תקופות בהם אנשים נרתעו משידוך עם מישהו מעדה אחרת. יש ציבורים שאצלם עד היום זה מונע מראש כמעט כל סיכוי לקשר. ברוך ה’ הציבור הדתי-לאומי הולך ומשתחרר מקללת הגלות ואפשר לראות עוד ועוד ‘זוגות מעורבים’ שמחים ומאושרים יחד. מעבר ליתרונות הרפואיים שמעניק הערבוב הגנטי, הוא גם מעשיר את המשפחה במגוון מנהגים ומאפשר זוגיות מאוזנת וילדים בריאים יותר. ייתכן שלא לכל אחד זה יתאים, וכמובן שתלוי עד כמה המנטאליות העדתית דומיננטית אצל כל אחד מהצדדים ועד כמה זה איכפת לשני. מכל מקום, אין ספק שרווקים רבים הנעולים מראש על מישהו/י מהעדה שלהם (“מחפש מישהי בהירה…”. מוכר לכם?) היו מרוויחים עוד המון הצעות איכותיות, לו היו נפתחים להיכרות עם בן/ת זוג מעדה אחרת.
